Archive for the ‘Living Waters’ Category
JANUARY 31
PSALMS: 31, 61, 91, 121
PROVERBS: 31
OLD TESTAMENT: JOSHUA 24:1 – 33
NEW TESTAMENT: LUKE 21:1 – 28
PSALMS: 31
1 In you, LORD, do I take refuge.
Let me never be put to shame:
Deliver me in your righteousness.
2 Bow down your ear to me.
Deliver me speedily.
Be to me a strong rock,
A house of defense to save me.
3 For you are my rock and my fortress,
Therefore for your name’s sake lead me and guide me.
4 Pluck me out of the net that they have laid secretly for me,
For you are my stronghold.
5 Into your hand I commend my spirit.
You redeem me, LORD, God of truth.
6 I hate those who regard lying vanities,
But I trust in the LORD.
7 I will be glad and rejoice in your loving kindness,
For you have seen my affliction.
You have known my soul in adversities.
8 You have not shut me up into the hand of the enemy.
You have set my feet in a large place.
9 Have mercy on me, LORD, for I am in distress.
My eye, my soul, and my body waste away with grief.
10 For my life is spent with sorrow,
My years with sighing.
My strength fails because of my iniquity.
My bones are wasted away.
11 Because of all my adversaries
I have become utterly contemptible to my neighbors,
A fear to my acquaintances.
Those who saw me on the street fled from me.
12 I am forgotten from their hearts like a dead man.
I am like broken pottery.
13 For I have heard the slander of many, terror on every side,
While they conspire together against me,
They plot to take away my life.
14 But I trust in you, LORD.
I said, You are my God.
15 My times are in your hand.
Deliver me from the hand of my enemies,
and from those who persecute me.
16 Make your face to shine on your servant.
Save me in your loving kindness.
17 Let me not be put to shame, LORD,
for I have called on you.
Let the wicked be put to shame.
Let them be silent in She’ol.
18 Let the lying lips be mute,
Which speak against the righteous insolently,
with pride and contempt.
19 Oh how great is your goodness,
Which you have laid up for those who fear you,
‘Which you have worked for those who take refuge in you,
Before the sons of men!
20 In the covert of your presence will you hide them from the plotting of man.
You will keep them secretly in a pavilion from the strife of tongues.
21 Praise be to the LORD,
For he has shown me his marvelous loving kindness in a strong city.
22 As for me, I said in my haste,
“I am cut off from before your eyes.”
Nevertheless you heard the voice of my petitions when I cried to you.
23 Oh love the LORD, all you his holy ones!
The LORD preserves the faithful,
And pays back him who deals proudly in full.
24 Be strong, and let your heart take courage,
All you who hope in the LORD.
PSALMS: 61
1 Hear my cry, God.
Listen to my prayer.
2 From the end of the eretz,
I will call to you, when my heart is overwhelmed.
Lead me to the rock that is higher than I.
3 For you have been a refuge for me,
A strong tower from the enemy.
4 I will dwell in your tent forever.
I will take refuge in the shelter of your wings.
Selah.
5 For you, God, have heard my vows.
You have given me the heritage of those who fear your name.
6 You will prolong the king’s life;
His years shall be for generations.
7 He shall be enthroned in God’s presence forever.
Appoint your loving kindness and truth,
that they may preserve him.
8 So I will sing praise to your name forever,
That I may fulfill my vows daily.
PSALMS: 91
1 He who dwells in the secret place of Ha`Elyon
Will rest in the shadow of Shaddai.
2 I will say of the LORD,
“He is my refuge and my fortress;
My God, in whom I trust.”
3 For he will deliver you from the snare of the fowler,
From the deadly pestilence.
4 He will cover you with his pinions.
Under his wings you will take refuge.
His truth is a shield and a buckler.
5 You will not be afraid of the terror by night,
Nor of the arrow that flies by day;
6 Nor of the pestilence that walks in darkness,
Nor of the destruction that wastes at noonday.
7 A thousand may fall at your side,
And ten thousand at your right hand;
But it will not come near you.
8 You will only look with your eyes,
And see the reward of the wicked.
9 For you, LORD, are my refuge!
You have made Ha`Elyon your habitation.
10 No evil shall happen to you,
Neither shall any plague come near your dwelling.
11 For he will give his angels charge over you,
To guard you in all your ways.
12 They will bear you up in their hands,
So that you won’t dash your foot against a stone.
13 You will tread on the lion and cobra.
You will trample the young lion and the serpent underfoot.
14 “Because he has set his love on me, therefore I will deliver him.
I will set him on high, because he has known my name.
15 He will call on me, and I will answer him.
I will be with him in trouble.
I will deliver him, and honor him.
16 I will satisfy him with long life,
And show him my yeshu`ah.”
PSALMS: 121
1 I will lift up my eyes to the hills.
Where does my help come from?
2 My help comes from the LORD,
Who made heaven and eretz.
3 He will not allow your foot to be moved.
He who keeps you will not slumber.
4 Behold, he who keeps Yisra’el
Will neither slumber nor sleep.
5 The LORD is your keeper.
The LORD is your shade on your right hand.
6 The sun will not harm you by day,
Nor the moon by night.
7 The LORD will keep you from all evil.
He will keep your soul.
8 The LORD will keep your going out and your coming in,
From this time forth, and forevermore.
PROVERBS: 31
1 The words of king Lemo’el;
the oracle which his mother taught him.
2 “Oh, my son!” Oh, son of my womb!
Oh, son of my vows!
3 Don’t give your strength to women,
Nor your ways to that which destroys kings.
4 It is not for kings, Lemo’el;
it is not for kings to drink wine;
Nor for princes to say, ‘Where is strong drink?’
5 Lest they drink, and forget the law,
And pervert the justice due to anyone who is afflicted.
6 Give strong drink to him who is ready to perish;
And wine to the bitter in soul:
7 Let him drink, and forget his poverty,
And remember his misery no more.
8 Open your mouth for the mute,
In the cause of all who are left desolate.
9 Open your mouth, judge righteously,
And serve justice to the poor and needy.”
10 Who can find a worthy woman?
For her price is far above rubies.
11 The heart of her husband trusts in her.
He shall have no lack of gain.
12 She does him good, and not harm,
All the days of her life.
13 She seeks wool and flax,
And works eagerly with her hands.
14 She is like the merchant ships.
She brings her bread from afar.
15 She rises also while it is yet night,
Gives food to her household,
And portions for her servant girls.
16 She considers a field, and buys it.
With the fruit of her hands, she plants a vineyard.
17 She girds her loins with strength,
And makes her arms strong.
18 She perceives that her merchandise is profitable.
Her lamp doesn’t go out by night.
19 She lays her hands to the distaff,
And her hands hold the spindle.
20 She opens her arms to the poor;
Yes, she extends her hands to the needy.
21 She is not afraid of the snow for her household;
For all her household are clothed with scarlet.
22 She makes for herself carpets of tapestry.
Her clothing is fine linen and purple.
23 Her husband is respected in the gates,
When he sits among the Zakenim of the land.
24 She makes linen garments and sells them,
And delivers sashes to the merchant.
25 Strength and dignity are her clothing.
She laughs at the time to come.
26 She opens her mouth with wisdom.
Faithful instruction is on her tongue.
27 She looks well to the ways of her household,
And doesn’t eat the bread of idleness.
28 Her children rise up and call her blessed.
Her husband also praises her:
29 “Many women do noble things,
But you excel them all.”
30 Charm is deceitful, and beauty is vain;
But a woman who fears the LORD, she shall be praised.
31 Give her of the fruit of her hands;
Let her works praise her in the gates.
OLD TESTAMENT: JOSHUA 24:1 – 33
24:1 Yehoshua gathered all the tribes of Yisra’el to Shekhem, and called for the Zakenim of Yisra’el, and for their heads, and for their judges, and for their officers; and they presented themselves before God.
2 Yehoshua said to all the people, Thus says the LORD, the God of Yisra’el, Your fathers lived of old time beyond the River, even Terach, the father of Avraham, and the father of Nachor: and they served other gods.
3 I took your father Avraham from beyond the River, and led him throughout all the land of Kana`an, and multiplied his seed, and gave him Yitzchak.
4 I gave to Yitzchak Ya`akov and Esav: and I gave to Esav Mount Se`ir, to possess it: and Ya`akov and his children went down into Mitzrayim.
5 I sent Moshe and Aharon, and I plagued Mitzrayim, according to that which I did in the midst of it: and afterward I brought you out.
6 I brought your fathers out of Mitzrayim: and you came to the sea; and the Mitzrim pursued after your fathers with chariots and with horsemen to the Sea of Suf.
7 When they cried out to the LORD, he put darkness between you and the Mitzrim, and brought the sea on them, and covered them; and your eyes saw what I did in Mitzrayim: and you lived in the wilderness many days.
8 I brought you into the land of the Amori, that lived beyond the Yarden: and they fought with you; and I gave them into your hand, and you possessed their land; and I destroyed them from before you.
9 Then Balak the son of Tzippor, king of Mo’av, arose and fought against Yisra’el: and he sent and called Bil`am the son of Be’or to curse you;
10 but I would not listen to Bil`am; therefore he blessed you still: so I delivered you out of his hand.
11 You went over the Yarden, and came to Yericho: and the men of Yericho fought against you, the Amori, and the Perizzi, and the Kana`ani, and the Hittite, and the Girgashi, the Hivvi, and the Yevusi; and I delivered them into your hand.
12 I sent the hornet before you, which drove them out from before you, even the two kings of the Amori; not with your sword, nor with your bow.
13 I gave you a land whereon you had not labored, and cities which you didn’t build, and you dwell therein; of vineyards and olive groves which you didn’t plant do you eat.
14 Now therefore fear the LORD, and serve him in sincerity and in truth; and put away the gods which your fathers served beyond the River, and in Mitzrayim; and serve you the LORD.
15 If it seem evil to you to serve the LORD, choose you this day whom you will serve; whether the gods which your fathers served that were beyond the River, or the gods of the Amori, in whose land you dwell: but as for me and my house, we will serve the LORD.
16 The people answered, Far be it from us that we should forsake the LORD, to serve other gods;
17 for the LORD our God, he it is who brought us and our fathers up out of the land of Mitzrayim, from the house of bondage, and who did those great signs in our sight, and preserved us in all the way in which we went, and among all the peoples through the midst of whom we passed;
18 and the LORD drove out from before us all the peoples, even the Amori who lived in the land: therefore we also will serve the LORD; for he is our God.
19 Yehoshua said to the people, You can’t serve the LORD; for he is a holy God; he is a jealous God; he will not forgive your disobedience nor your sins.
20 If you forsake the LORD, and serve foreign gods, then he will turn and do you evil, and consume you, after that he has done you good.
21 The people said to Yehoshua, No; but we will serve the LORD.
22 Yehoshua said to the people, You are witnesses against yourselves that you have chosen you the LORD, to serve him. They said, We are witnesses.
23 Now therefore put away, [said he], the foreign gods which are among you, and incline your heart to the LORD, the God of Yisra’el.
24 The people said to Yehoshua, the LORD our God will we serve, and to his voice will we listen.
25 So Yehoshua made a covenant with the people that day, and set them a statute and an ordinance in Shekhem.
26 Yehoshua wrote these words in the book of the law of God; and he took a great stone, and set it up there under the oak that was by the sanctuary of the LORD.
27 Yehoshua said to all the people, Behold, this stone shall be a witness against us; for it has heard all the words of the LORD which he spoke to us: it shall be therefore a witness against you, lest you deny your God.
28 So Yehoshua sent the people away, every man to his inheritance.
29 It happened after these things, that Yehoshua the son of Nun, the servant of the LORD, died, being one hundred ten years old.
30 They buried him in the border of his inheritance in Timnat-Serach, which is in the hill-country of Efrayim, on the north of the mountain of Ga`ash.
31 Yisra’el served the LORD all the days of Yehoshua, and all the days of the Zakenim who outlived Yehoshua, and had known all the work of the LORD, that he had worked for Yisra’el.
32 The bones of Yosef, which the children of Yisra’el brought up out of Mitzrayim, buried they in Shekhem, in the parcel of ground which Ya`akov bought of the sons of Hamor the father of Shekhem for a hundred pieces of money: and they became the inheritance of the children of Yosef.
33 El`azar the son of Aharon died; and they buried him in the hill of Pinechas his son, which was given him in the hill-country of Efrayim.
NEW TESTAMENT: LUKE 21:1 – 28
21:1 He looked up, and saw the rich people who were putting their gifts into the treasury.
2 He saw a certain poor widow casting in two lepta.
3 He said, “Truly I tell you, this poor widow put in more than all of them,
4 for all these put in gifts for God from their abundance, but she, out of her lack, put in all that she had to live on.”
5 As some were talking about the temple and how it was decorated with beautiful stones and gifts, he said,
6 “As for these things which you see, the days will come, in which there will not be left here one stone on another that will not be thrown down.”
7 They asked him, “Teacher, when therefore will these things be? What is the sign that these things are about to happen?”
8 He said, “Watch out that you don’t get led astray, for many will come in my name, saying, ‘I AM,’ and, ‘The time is at hand.’ Therefore don’t follow them.
9 When you hear of wars and disturbances, don’t be terrified, for these things must happen first, but the end won’t come immediately.”
10 Then he said to them, “Nation will rise against nation, and kingdom against kingdom.
11 There will be great earthquakes, famines, and plagues in various places. There will be terrors and great signs from heaven.
12 But before all these things, they will lay their hands on you and will persecute you, delivering you up to synagogues and prisons, bringing you before kings and governors for my name’s sake.
13 It will turn out as a testimony to you.
14 Settle it therefore in your hearts not to meditate beforehand how to answer,
15 for I will give you a mouth and wisdom which all your adversaries will not be able to withstand or to contradict.
16 But you will be handed over even by parents, brothers, relatives, and friends. Some of you they will cause to be put to death.
17 You will be hated by all men for my name’s sake.
18 Not a hair of your head will perish.
19 By your endurance you will win your lives.
20 “But when you see Yerushalayim surrounded by armies, then know that its desolation is at hand.
21 Then let those who are in Yehudah flee to the mountains. Let those who are in the midst of her depart. Don’t let those who are in the country enter therein.
22 For these are days of vengeance, that all things which are written may be fulfilled.
23 Woe to those who are pregnant and to those who nurse infants in those days! For there will be great distress in the land, and wrath to this people.
24 They will fall by the edge of the sword, and will be led captive into all the nations. Yerushalayim will be trampled down by the Goyim, until the times of the Goyim are fulfilled.
25 There will be signs in the sun, moon, and stars; and on the eretz anxiety of nations, in perplexity for the roaring of the sea and the waves;
26 men fainting for fear, and for expectation of the things which are coming on the world: for the powers of the heavens will be shaken.
27 Then they will see the Son of Man coming in a cloud with power and great glory.
28 But when these things begin to happen, look up, and lift up your heads, because your redemption is near.”
31 בינואר
תהילים: 31, 61, 91, 121
משלי: 31
הברית הישנה: יהושע כ”ד: 1 – 33
הברית החדשה: לוקס 21: 1 – 28
תהילים: 31
1 בך ה’ אחס. לעולם לא אבוש.
הצילני בצדקתך.
2 הטה אזנך אלי. מהרה הצילני. היה לי צור חזק,
בית מגן להושיעני.
3 כי אתה צורי ומבצרי,
למען שמך תנחיני ותנחיני.
4 הוצאני מהרשת אשר טמנו לי בסתר,
כי אתה מעוזי.
5 בידך אפקיד רוחי. אתה גואלני, ה’ אלוהי אמת.
6 שנאתי את אשר רוחשים לבלי שקר,
ואני בטחתי ביהוה.
7 אשמח ואשמח בחסדך,
כי ראית את צניי.
ידעת את נפשי בצרות.
8 לא מסרתני ביד אויב.
הנחת רגלי במקום רחב.
9 רחמני ה’ כי צר אנכי.
עיני, נפשי וגופי נובלים מיגון.
10 כי חיי נובלים ביגון,
שנותי באנחה.
כֹחִי נופל מעווני.
עצמותי נובלות.
11 מפני כל צרי
בוזתי מאוד לשכני,
פחד למכריי.
ראוני ברחוב ברח ממני.
12 נשכחתי מליבם כמת.
אני כמו חרס שבור.
13 כי שמעתי דיבת רבים, אימה מסביב,
בעוד קשרו עליי יחד,
זוממים לקחת את נפשי.
14 אך אני בטח בך יהוה.
אמרתי, אתה אלוהי.
15 עתיי בידך.
הצילני מיד אויבי,
ומרודפי.
16 האיר פניך על עבדך.
הושיעני בחסדך.
17 אל אבוש אותי, יהוה,
כי קראתיך.
יבושו רשעים,
יחשדו בשאול.
18 תשתקו שפתי השקר,
המדברים על צדיקים בגאון,
בגאווה ובבוז. 19 מה גדול טובך,
אשר צברת ליראיך,
אשר עשית לחסים בך,
לפני בני אדם!
20 בסתר פניך תסתיר אותם מזימות אדם.
תשמור אותם בסוכה מריב לשונות.
21 הלל ליהוה,
כי נפלא הראתה לי חסדו בעיר חזקה.
22 ואני אמרתי בחיפזוני,
“כרתי מפני עיניך”.
אך שמעת קול תחנוני בצעקותי אליך.
23 אהבו את ה’ כל קדושיו!
ה’ שומר נאמנים,
ויגמל לגאווה במלוא עוצמתו.
24 חזקו, ויחזק לבבכם,
כל מקווים ליהוה.
תהילים: ס”א
1 שמע צעקתי, אלוהים. הקשב לתפילתי. 2 מקצה הארץ,
אקרא לך, כי ירע לבי. אל צוק גבה ממני הובלני.
3 כי מחסה היית לי,
מגדל חזק מאויב.
4 לעולם אשכן באוהלך. במחסה כנפיך אחסה.
סלה.
5 כי שמעת אלוהים נדריי. נתת לי נחלת יראי שמך.
6 יאריך ימי מלך; לדורות יהיו שנותיו.
7 לעולם יושב לפני אלוהים. תן חסדך ואמתך,
למען ישמרוהו.
8 אז אשיר לשמך לעולם,
למען אקיים נדריי יום.
תהילים: 91
1 יושב בסתר עליון
בצל שדי ינוח.
2 אֹמַר לַיהוָה,
“מַסְפִּי וּמְצוּדָתִי,
אלֹהַי אֲשֶׁר בָּטַחַת אֶת־בָּחַת.”
3 כִּי יַצְלֶךָ מְפַקֵּד צַד,
מִמְגֶבֶר קָטָע.
4 בְּאֶרְפָתָיו יַסֶּה אֹתָךָ,
תחת כנפיו תַּחֲסֹת,
אֱמַתּוֹ מָגֵן וְצִפָּה.
5 לֹא תִּירָא מִפְּעוֹל לַיְלָה,
ומִחץ עָף בַּיּוֹם;
6 ומִמְגֶבֶר הַהוֹלֵךְ בַּחֲשֶׁךָ,
ומִאֲוֶד הַמַּחֲרֵב בַּצַּחַר.
7 אֶלְף יַפְלוּ צִדֶּךָ,
וְרַבְעָרְבָּתָם לִימִינֶךָ,
וְלֹא יְגָרַב אִלֶּךָ.
8 רק בעיניך תביט,
ותראה גמול רשעים.
9 כי אתה ה’ מחסי!
שמת את האליון למושבך.
10 לא יאונה לך רעה,
ולא תקרב מגפה למושבך.
11 כי צוה עליך מלאכיו,
לשמרך בכל דרכיך.
12 ישאו אותך בידיהם,
ולא תדפק רגלך באבן.
13 על אריה ועל קוברה תדרוך.
בחור ונחש תדרוך תחת רגליך.
יד “כי חמד אותי, אצילנו.
אשמיענו כי ידע שמי.
טו יקראני ואעננו.
אהיה עמו בצרה.
אצילנו ואכבדו.
טז אֲרִיכָה חַיִּים אֲשַׁבֵּעָהּ,
ואראה לו את ישועתי.”
תהילים: קכ”א
1 אשא עיני אל ההרים.
מֵאִין יְבֹא עֶזְרִי?
2 מֵה’ יְבֹא עֶזְרִי,
עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
3 לא יתן לרגליך להזיז.
לא ינום שומרך.
4 הנה, שומר ישראל, לא ינום ולא יָנָן.
5 ה’ שומרך.
ה’ צִלך על ימינך.
ו לא יפגע לך השמש ביום,
ולא ירח בלילה.
7 ה’ ישמור אותך מכל רע.
הוא ישמור את נפשך.
8 ה’ ישמור צאתך ובאתך,
מעתה ועד עולם.
משלי: 31
1 דברי המלך למוֹאֵל; נִזְבָר אֲשֶׁר לִמְדַתָּהוּ אֵם.
2 “הוֹי בני!” הוֹי בן בְּטַנִּי! הוֹי בן נְדָרַי!
3 אַל תִּתֵּן כֹחֶךָ לְנַשְׁפִּי,
וְאַל תַּשְׁתִּים מַלכים.
4 לֹא לַמְּלָכִים לִמּוֹאֵל;
לֹא לַמְּלָכִים לִשְׁתּוֹת יַיִן;
וְלֹא לַשְׂרִים יֹאמְרוּ אֵיכֶה שֶׁקֶר?
5 פן ישתו וְשִׁכְחוּ תּוֹרָה,
וְסַלוּ צִוָּד עָנָי.
6 תן שְׁקֶר לַאֲבֹד;
וְיַן לְמַר נַפְשִׁי;
7 ישתה וְשָׁכַח עָנוּ,
וְלֹא תִּזְכֹר עוֹנוֹ.
8 אִם פִּיךָ פִּיךָ,
לִדְבֵּר כָּל הַשָּׁמְשָׁמִים.
9 פתח פיך, שפט בצדק,
ועשית משפט לעני ולנזקק.
10 מי ימצא אישה ראויה?
כי מחירה עולה בהרבה על אבני אודם.
11 לב בעלה בוטח בה.
לא יחסר לו רווח.
12 היא עושה לו טוב ולא רע,
כל ימי חייה.
13 צמר ופשתן היא מבקשת,
ובידיה תעבוד ברצון.
14 כמו ספינות סוחר היא.
ממרחקים היא מביאה לחמה.
15 וגם היא קמה בעוד לילה,
נותנת אוכל לביתה,
ומנות לשפחותיה.
16 תחשוב על שדה ותקנה אותו.
בפרי ידיה היא נוטעת כרם.
17 תחגר מתניה בכוח,
ותחזק זרועותיה.
18 תדע כי סחורתה משתלמת.
נרה לא תכבה עד לילה.
19 ידיה שולחת על הפלדה,
וידיה אוחזות בפלך.
20 זרועותיה פותחות לעניים;
כן, ידיה לנזקקים היא מושיטה.
21 לא תירא מפני השלג לביתה;
כי כל ביתה לבושים שני.
22 מרבדים היא עושה לעצמה.
בגדיה פשתן וסגול.
23 בעלה נכבד בשערים,
בישבו בין זקני הארץ.
24 בגדי פשתן היא עושה ומוכרת אותם,
ואבנטים מוסרים לסוחר.
25 עוז וכבוד לבושה.
בעת הבאה היא צוחקת.
26 פיה בחוכמה היא פותחת.
תורה נאמנה על לשונה.
27 תסתכל היטב על דרכי ביתה,
ולחם בטלה לא תאכל.
28 בניה קמים וקוראים לה אשרי.
גם בעלה משבח אותה:
29 “נשים רבות עושות דברים נכבדים,
ואת עולה על כולן.”
30 חן הוא מרמה, ויופי הוא הבל;
אבל אישה יראתה את ה’, היא תתהלל.
31 תן לה מפרי ידיה;
יַהַלְּלָהּ מעשיה בשערים.
הברית הישנה: יהושע כ”ד:1 – 33
כ”ד:1 ויקבץ יהושע את כל שבטי ישראל שכם ויקרא לזקני ישראל ולראשיהם ולשופטיהם ולשריהם ויתייצבו לפני אלהים.
2 ויאמר יהושע לכל העם כה אמר יהוה אלהי ישראל אבותיכם ישבו מימים עברו הנהר תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים.
3 ואקח את אברהם אביכם מעבר הנהר ואוליך אותו בכל ארץ כנען וארביה את זרעו ואתן לו את יצחק.
4 ואת יעקב ואת עשו נתתי לעשו את הר שעיר לרשתו ויעקב ובניו ירדו מצרים.
ה ושלחתי את משה ואת אהרן ואגף את מצרים כאשר עשיתי בתוכה ואחרי כן הוצאתי אתכם.
ו הוצאתי את אבותיכם ממצרים ותבואו אל הים וירדפו המצרים את אבותיכם ברכב ובפרשים עד ים סוף.
ז וַיִּקְעוּ אֶל־ה’ וַיֵּשׁ חֹשֶׁךְ בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַמִּצְרָכָה וַיָּבֵא אֶת־הַיָּם עֲלֵיהֶם וַיַּכְסֵם וְעֵינֵיכֶם רָאוּ אֲשֶׁר עָשִׂיתי בִּמְצְרָמָה וַיַּשְׁתֶּם בַּמִּדְבָּר יָמִים רַבִּים.
ח וַיָּבֵא אֶת־כֶם אֶל־אֶרֶץ הַאֲמוֹרִי הַיּוֹשֵׁב בִּמְצַרְמֶךָ וַיַּלֵּם בִּידְכֶם וַיֵּרַשְׁתֶּם וַיַּשְׁמַדְתֶּם מִפְּנֵיכֶם.
ט וַיָּקָם בָּלָק בֶּן־צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב וַיְלַחֵם בִּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן־בֵּעוֹר לְקַל אֶת־כֶם
10 ולא שמעתי אל בלעם, על כן עוד בירך אתכם, ואציל אתכם מידו.
11 עברתם את הירדן ותבואו אל יריחו, ונלחמו בכם אנשי יריחו, האמורי והפרצי והכנעני והחתי והגריחשי, החוי והיבוסי, ואתן אותם בידכם.
12 שלחתי לפניכם את הצרעה, ותגרש אותם מפניכם, את שני מלכי האמורי, לא בחרבך ולא בקשתך.
13 נתתי לכם ארץ, אשר לא עמלתם עליה, וערים אשר לא בניתם, ואתם יושבים בה, כרמים וזיתים אשר לא נטעתם, תאכלו.
14 ועתה יראו את ה’ ועבדו אותו בכנות ובאמת; והסר את האלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדתם את ה’.
15 אם רע בעיניכם לעבוד את ה’, בחרו לכם היום את מי תעבדו, אם את האלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר, אם את האלהים אשר אתם עבדים בארצם, אם את האלהים האמורי אשר אתם יושבים בארצם; ואני וביתי נעבוד את ה’.
16 ויאמר העם חלילה לנו לעזוב את ה’ ולעבוד אלהים אחרים.
17 כי ה’ אלהינו הוא אשר העלה אותנו ואת אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים, והוא אשר עשה את האתות הגדולות האלה לעינינו, ושמרנו בכל הדרך אשר הלכנו, ובכל העמים אשר עברנו בתוכם.
18 ויגרש ה’ את כל העמים מפנינו, ואת האמורי היושב בארץ, גם אנחנו נעבוד את ה’ כי הוא אלהינו. 19 ויאמר יהושע אל העם: לא תוכלו לעבוד את ה’ כי אל קדוש הוא, אל קנא הוא; לא יסלח את מעלותיכם ואת חטאיכם.
20 אם תעזבו את ה’ ועבדו אלהי זרים, ושב וירעה לכם וכלה אתכם אחרי אשר עשה לכם טוב.
21 ויאמר העם ליהושע: לא, כי נעבוד את ה’.
22 ויאמר יהושע אל העם: עדים אתם בעצמכם כי בחרתם לכם בה’ לעבדו. ויאמרו: עדים אנחנו.
23 ועתה הסירו, [אמר] את אלהי הזרים אשר בקרבכם, והטו את לבבכם אל ה’ אלהי ישראל.
24 ויאמר העם אל יהושע: את ה’ אלהינו נעבוד, ולקולו נשמע.
25 ויכרת יהושע ברית עם העם ביום ההוא, וישם להם חקה ומשפט בשכם.
26 ויכתב יהושע את הדברים האלה בספר תורת האלהים, ויקח אבן גדולה, ויקים אותה שם תחת האלון אשר על מקדש ה’.
27 ויאמר יהושע לכל העם, הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה, כי שמעה את כל דברי ה’ אשר דיבר אלינו; והייתה בכם לעדה, פן תכחשו באלהיכם.
28 וישלח יהושע את העם, איש לנחלתו.
29 ויהי אחרי הדברים האלה, וימת יהושע בן נון עבד ה’ בן מאה ועשר שנים.
30 ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים, מצפון להר געש.31 ויעבד ישראל את ה’ כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר חייו אחרי יהושע וידעו את כל מעשה ה’ אשר עשה לישראל.
32 את עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה כסף והיו לנחלה לבני יוסף.
33 וימת אלעזר בן אהרן ויקברוהו בגבעת פנחס בנו אשר נתנה לו בהר אפרים.
ברית חדשה: לוקס כא:1-28
כא:1 וירא וירא את העשירים אשר נותנים את תרומותיהם אל האוצר.
2 הוא ראה אלמנה ענייה אחת משליכה שתי לפתות.
3 הוא אמר: “אמן אני אומר לכם, האלמנה הענייה הזאת שמה יותר מכולם,
4 כי כל אלה תרמו מתנות לאלוהים משפעם, אך היא, מחסרה, תרמו את כל אשר היה לה לפרנסתו.”
5 בעודם מדברים על בית המקדש ועל האופן שבו הוא מקושט באבנים יפות ובמתנות, אמר:
6 “באשר לדברים אלה אשר אתם רואים, יבואו ימים, בהם לא תישאר כאן אבן על אבן שלא תיפרץ.”
7 שאלו אותו: “רבי, מתי יהיו הדברים האלה? מה האות לכך שהדברים האלה עומדים לקרות?”
8 הוא אמר: “היזהרו שלא תתעתעו, כי רבים יבואו בשמי ויאמרו ‘אני הוא’ ו’הגיע הזמן’.” לכן אל תלכו אחריהם.
9 כאשר תשמעו על מלחמות ומהומות, אל תיבהלו, כי הדברים האלה חייבים לקרות תחילה, אך הסוף לא יבוא מיד.”
10 אז אמר להם: “גוי יקום על גוי וממלכה על ממלכה.
11 יהיו רעידות אדמה גדולות, רעב ומגפות במקומות שונים, ויהיו אימה ואותות גדולים מהשמיים.
12 אבל לפני כל אלה ישימו את ידיהם עליכם וירדפו אתכם, ימסרו אתכם לבתי כנסת ובתי כלא, ויביאו אתכם לפני מלכים ומושלים למען שמי.
13 זה יהיה לכם לעדות.
14 לכן החליטו בלבבכם אל תחשבו מראש כיצד לענות,
15 כי אתן לכם פה וחוכמה אשר כל אויביכם לא יוכלו לעמוד בפניהם או לסתור אותם.
16 אף על פי כן תימסרו אתכם על ידי הורים, אחים, קרובי משפחה וחברים. חלק מכם יורידו להורג.
17 תהיו שנואים על ידי כל בני האדם למען שמי.
18 לא תאבד שערה מראשכם.
19 בכוח הסבלנות שלכם תצליחו הנצחו את נפשותיכם.
20 “וכאשר תראו את ירושלים מוקפת צבאות, דעו כי חורבנה קרוב.
21 אז יברחו אשר ביהודה אל ההרים, ואשר בתוכה ילכו, ואשר בארץ אל יבואו אליה.
22 כי ימי נקמה אלה הם, למען יתמלאו כל הכתוב.
23 אוי להרות ולמניקות בימים ההם! כי מצוקה גדולה תהיה בארץ, וחרון עצבים לעם הזה.
24 יפלו לפי חרב, ויובלו בגלות לכל הגויים. ירושלים תרמס על ידי הגויים, עד שימלאו עתות הגויים.
25 יהיו אותות בשמש, בירח ובכוכבים, ועל הארץ חרדת גויים, מבוכה משאגת הים והגלים.
26 אנשים מתעלפים מפחד ומציפייה לדברים הבאים על העולם, כי כוחות השמים יזדעזעו.
27 אז יראו את בן האדם בא בענן עם כוח וכבוד גדול.
28 אך כאשר הדברים האלה יתחילו לקרות, הרימו את ראשיכם, כי קרובה גאולתכם.”
Shabbat Shalom!
January 31
THEINC-HIM DAILY BIBLE MEDITATION
Psalms: 31, 61, 91, 121
Proverbs: 31
Old Testament: Joshua 24:1 – 33
New Testament: Luke 21:1 – 28
I am a Jewish Believer, a believer in
Father G-D (Abba Father), Yeshua HaMashiach (Jesus the Christ),
and Ruach HaKodesh (the Holy Spirit)!
We offer various ways for you to study the Holy Bible:
through my blogs, Podcasts, and site @
https://theinc-him-daily-bible-meditation.blogspot.com
https://www.spotify.com/THEinc-HIM Daily Bible Meditation
https://www.facebook.com/THEINCHIM.Daily.Meditation
https://www.instagram.com/jeffreyedwardstuart
https://theinchimdailybiblemeditation.wordpress.com
At any of the blogs or site, please pick the current date or any day you want to study and enjoy growing with the living word of G-D.
You never know when the LORD will call you home – for judgment!
Yours in Yeshua!
ffeJ יַעֲקֹב Ya’akov
31 בינואר
מדיטציית תנ”ך יומית THEINC-HIM
תהילים: לא, ס”א, צ”א, קכ”א
משלי: לא
הברית הישנה: יהושע כ”ד: א’ – לג
הברית החדשה: לוקס כ”א: א’ – כ”ח
אני יהודי מאמין, מאמין ב
אבי אלוהים (אבא אבא), ישוע המשיח (ישוע המשיח),
וברוח הקודש (רוח הקודש)!
אנו מציעים לכם דרכים שונות ללמוד את התנ”ך:
דרך הבלוגים שלי, הפודקאסטים ואתר @
https://theinc-him-daily-bible-meditation.blogspot.com
https://www.spotify.com/THEinc-HIM מדיטציית תנ”ך יומית
https://www.facebook.com/THEINCHIM.Daily.Meditation
https://www.instagram.com/jeffreyedwardstuart
https://theinchimdailybiblemeditation.wordpress.com
בכל אחד מהבלוגים או האתרים, אנא בחרו את התאריך הנוכחי או כל יום שתרצו ללמוד וליהנות מצמיחה עם דבר אלוהים החי.
לעולם אינכם יודעים מתי ה’ יקרא לכם הביתה – למשפט!
שלכם בישוע!
ffeJ יַעֲקֹב יעקב
JANUARY 30
PSALMS: 30, 60, 90, 120, 150
PROVERBS: 30
OLD TESTAMENT: JOSHUA 22:21 – 23:16
NEW TESTAMENT: LUKE 20:27 – 47
PSALMS: 30
1 I will extol you, LORD, for you have raised me up,
And have not made my foes to rejoice over me.
2 LORD my God, I cried to you, and you have healed me.
3 LORD, you have brought up my soul from She’ol.
You have kept me alive, that I should not go down to the pit.
4 Sing praise to the LORD, you holy ones of his.
Give thanks to his holy name.
5 For his anger is but for a moment;
His favor is for a lifetime.
Weeping may stay for the night,
But joy comes in the morning.
6 As for me, I said in my prosperity, “I shall never be moved.”
7 You, LORD, when you favored me, made my mountain to stand strong.
But when you hid your face, I was troubled.
8 I cried to you, LORD.
To the LORD I made supplication:
9 “What profit is there in my destruction, if I go down to the pit?
Shall the dust praise you?
Shall it declare your truth?
10 Hear, LORD, and have mercy on me. LORD, be my helper.”
11 You have turned my mourning into dancing for me.
You have removed my sackcloth, and clothed me with gladness,
12 To the end that my heart may sing praise to you, and not be silent.
LORD my God, I will give thanks to you forever.
PSALMS: 60
1 God, you have rejected us.
You have broken us down.
You have been angry.
Restore us to you, again.
2 You have made the land tremble.
You have torn it.
Mend its fractures,
For it quakes.
3 You have shown your people hard things.
You have made us drink the wine that makes us stagger.
4 You have given a banner to those who fear you,
That it may be displayed because of the truth.
Selah.
5 So that your beloved may be delivered,
Save with your right hand, and answer us.
6 God has spoken from his sanctuary:
“I will triumph.
I will divide Shekhem,
And measure out the valley of Sukkot.
7 Gil`ad is mine, and Menashsheh is mine.
Efrayim also is the defense of my head.
Yehudah is my scepter.
8 Mo’av is my wash basin.
I will throw my shoe on Edom.
I shout in triumph over Peleshet.”
9 Who will bring me into the strong city?
Who has led me to Edom?
10 Haven’t you, God, rejected us?
You don’t go out with our armies, God.
11 Give us help against the adversary,
For the help of man is vain.
12 Through God we shall do valiantly,
For it is he who will tread down our adversaries.
PSALMS: 90
1 Lord, you have been our dwelling place In all generations.
2 Before the mountains were brought forth,
Or ever you had formed the eretz and the world,
Even from everlasting to everlasting, you are God.
3 You turn man to destruction, saying,
“Return, you children of men.”
4 For a thousand years in your sight
Are but as yesterday when it is past,
As a watch in the night.
5 You sweep them away as they sleep.
In the morning they sprout like new grass.
6 In the morning it sprouts and springs up.
By evening, it is withered and dry.
7 For we are consumed in your anger.
We are troubled in your wrath.
8 You have set our iniquities before you,
Our secret sins in the light of your presence.
9 For all our days have passed away in your wrath.
We bring our years to an end as a sigh.
10 The days of our years are seventy,
Or even by reason of strength eighty years;
Yet their pride is but labor and sorrow,
For it passes quickly, and we fly away.
11 Who knows the power of your anger,
Your wrath according to the fear that is due to you?
12 So teach us to number our days,
That we may gain a heart of wisdom.
13 Relent, LORD! How long?
Have compassion on your servants.
14 Satisfy us in the morning with your loving kindness,
That we may rejoice and be glad all our days.
15 Make us glad for as many days as you have afflicted us,
For as many years as we have seen evil.
16 Let your work appear to your servants;
Your glory to their children.
17 Let the favor of the Lord our God be on us;
Establish the work of our hands for us;
Yes, establish the work of our hands.
PSALMS: 120
1 The LORD says to my Lord, “Sit at my right hand,
Until I make your enemies your footstool for your feet.”
2 The LORD will send forth the rod of your strength out of Tziyon.
Rule in the midst of your enemies.
3 Your people offer themselves willingly in the day of your power,
In holy array.
Out of the womb of the morning,
you have the dew of your youth.
4 The LORD has sworn, and will not change his mind:
“You are a Kohen forever in the order of Malki-Tzedek.”
5 The Lord is at your right hand.
He will crush kings in the day of his wrath.
6 He will judge among the nations.
He will heap up dead bodies.
He will crush the ruler of the whole eretz.
7 He will drink of the brook in the way;
Therefore will he lift up his head.
PSALMS: 150
1 Deliver me, LORD, from the evil man.
Preserve me from the violent man;
2 Those who devise mischief in their hearts.
They continually gather themselves together for war.
3 They have sharpened their tongues like a serpent.
Viper’s poison is under their lips. Selah.
4 LORD, keep me from the hands of the wicked.
Preserve me from the violent men:
Who have determined to trip my feet.
5 The proud have hidden a snare for me,
They have spread the cords of a net by the path.
They have set traps for me. Selah.
6 I said to the LORD, “You are my God.”
Listen to the cry of my petitions, LORD.
7 LORD, the Lord, the strength of my yeshu`ah,
You have covered my head in the day of battle.
8 LORD, don’t grant the desires of the wicked.
Don’t let their evil plans succeed,
or they will become proud.
Selah.
9 As for the head of those who surround me,
Let the mischief of their own lips cover them.
10 Let burning coals fall on them.
Let them be thrown into the fire,
Into miry pits, from where they never rise.
11 An evil speaker won’t be established in the eretz.
Evil will hunt the violent man to overthrow him.
12 I know that the LORD will maintain the cause of the afflicted,
And justice for the needy.
13 Surely the righteous will give thanks to your name.
The upright will dwell in your presence.
PROVERBS: 30
1 The words of Agur the son of Yakeh, the oracle:
The man says to ‘Iti’el, To ‘Iti’el and Ucal:
2 “Surely I am the most ignorant man,
And don’t have a man’s understanding.
3 I have not learned wisdom,
Neither do I have the knowledge of the Holy One.
4 Who has ascended up into heaven, and descended?
Who has gathered the wind in his fists?
Who has bound the waters in his garment?
Who has established all the ends of the eretz? ‘
What is his name, and what is his son’s name, if you know?
5 “Every word of God is flawless.
He is a shield to those who take refuge in him.
6 Don’t you add to his words,
Lest he reprove you, and you be found a liar.
7 “Two things I have asked of you;
Don’t deny me before I die:
8 Remove far from me falsehood and lies.
Give me neither poverty nor riches.
Feed me with the food that is needful for me;
9 Lest I be full, deny you, and say,
‘Who is the LORD?’
Or lest I be poor, and steal,
And so dishonor the name of my God.
10 “Don’t slander a servant to his master,
Lest he curse you, and you be held guilty.
11 There is a generation that curses their father,
And doesn’t bless their mother.
12 There is a generation that is pure in their own eyes,
Yet are not washed from their filthiness.
13 There is a generation, oh how lofty are their eyes!
Their eyelids are lifted up.
14 There is a generation whose teeth are like swords,
And their jaws like knives,
To devour the poor from the eretz,
and the needy from among men.
15 “The leach has two daughters:
‘Give, give.’
“There are three things that are never satisfied;
Four that don’t say, ‘Enough:’
16 She’ol, the barren womb;
The eretz that is not satisfied with water;
The fire that doesn’t say, ‘Enough;’
17 And the eye that mocks at his father,
And scorns obedience to his mother:
The ravens of the valley shall pick it out,
The young eagles shall eat it.
18 “There are three things which are too amazing for me,
Four which I don’t understand:
19 The way of an eagle in the air;
The way of a serpent on a rock;
The way of a ship in the midst of the sea;
And the way of a man with a maiden.
20 So is the way of an adulterous woman:
She eats and wipes her mouth,
And says, ‘I have done nothing wrong.’
21 “For three things the eretz tremble,
And under four, it can’t bear up:
22 For a servant when he is king;
A fool when he is filled with food;
23 For an unloved woman when she is married;
And a handmaid who is heir to her mistress.
24 “There are four things which are little on the eretz,
But they are exceeding wise:
25 The ants are not a strong people,
Yet they provide their food in the summer;
26 The conies are but a feeble folk,
Yet make they their houses in the rocks;
27 The locusts have no king,
Yet they advance in ranks;
28 You can catch a lizard with your hands,
Yet she is in kings’ palaces.
29 “There are three things which are stately in their march,
Four which are stately in going:
30 The lion, which is mightiest among animals,
And doesn’t turn away for any;
31 The greyhound, the male goat also;
And the king against whom there is no rising up.
32 “If you have done foolishly in lifting up yourself,
Or if you have thought evil,
Put your hand over your mouth.
33 For as the churning of milk brings forth butter,
And the wringing of the nose brings forth blood;
So the forcing of wrath brings forth strife.”
OLD TESTAMENT: JOSHUA 22:21 – 23:16
22:21 Then the children of Re’uven and the children of Gad and the half-tribe of Menashsheh answered, and spoke to the heads of the thousands of Yisra’el, 22 The Mighty One, God, the LORD, the Mighty One, God, the LORD, he knows; and Yisra’el he shall know: if it be in rebellion, or if in trespass against the LORD (don’t save us this day,) 23 that we have built us an altar to turn away from following the LORD; or if to offer thereon burnt offering or meal-offering, or if to offer sacrifices of peace-offerings thereon, let the LORD himself require it; 24 and if we have not [rather] out of carefulness done this, [and] of purpose, saying, In time to come your children might speak to our children, saying, What have you to do with the LORD, the God of Yisra’el? 25 for the LORD has made the Yarden a border between us and you, you children of Re’uven and children of Gad; you have no portion in the LORD: so might your children make our children cease from fearing the LORD. 26 Therefore we said, Let us now prepare to build us an altar, not for burnt offering, nor for sacrifice: 27 but it shall be a witness between us and you, and between our generations after us, that we may do the service of the LORD before him with our burnt offerings, and with our sacrifices, and with our peace-offerings; that your children may not tell our children in time to come, You have no portion in the LORD. 28 Therefore said we, It shall be, when they so tell us or to our generations in time to come, that we shall say, Behold the pattern of the altar of the LORD, which our fathers made, not for burnt offering, nor for sacrifice; but it is a witness between us and you. 29 Far be it from us that we should rebel against the LORD, and turn away this day from following the LORD, to build an altar for burnt-offering, for meal-offering, or for sacrifice, besides the altar of the LORD our God that is before his tent. 30 When Pinechas the Kohen, and the princes of the congregation, even the heads of the thousands of Yisra’el that were with him, heard the words that the children of Re’uven and the children of Gad and the children of Menashsheh spoke, it pleased them well. 31 Pinechas the son of El`azar the Kohen said to the children of Re’uven, and to the children of Gad, and to the children of Menashsheh, This day we know that the LORD is in the midst of us, because you have not committed this trespass against the LORD: now have you delivered the children of Yisra’el out of the hand of the LORD. 32 Pinechas the son of El`azar the Kohen, and the princes, returned from the children of Re’uven, and from the children of Gad, out of the land of Gil`ad, to the land of Kana`an, to the children of Yisra’el, and brought them word again.33 The thing pleased the children of Yisra’el; and the children of Yisra’el blessed God, and spoke no more of going up against them to war, to destroy the land in which the children of Re’uven and the children of Gad lived. 34 The children of Re’uven and the children of Gad called the altar [`Ed]: For, [said they], it is a witness between us that the LORD is God.
23:1 It happened after many days, when the LORD had given rest to Yisra’el from all their enemies round about, and Yehoshua was old and well stricken in years; 2 that Yehoshua called for all Yisra’el, for their Zakenim and for their heads, and for their judges and for their officers, and said to them, I am old and well stricken in years: 3 and you have seen all that the LORD your God has done to all these nations because of you; for the LORD your God, he it is that has fought for you. 4 Behold, I have allotted to you these nations that remain, to be an inheritance for your tribes, from the Yarden, with all the nations that I have cut off, even to the great sea toward the going down of the sun 5 The LORD your God, he will thrust them out from before you, and drive them from out of your sight; and you shall possess their land, as the LORD your God spoke to you. 6 Therefore be you very courageous to keep and to do all that is written in the book of the law of Moshe, that you not turn aside from it to the right hand or to the left;
7 that you not come among these nations, these that remain among you; neither make mention of the name of their gods, nor cause to swear [by them], neither serve them, nor bow down yourselves to them; 8 but cleave to the LORD your God, as you have done to this day. 9 For the LORD has driven out from before you great nations and strong: but as for you, no man has stood before you to this day. 10 One man of you shall chase a thousand; for the LORD your God, he it is who fights for you, as he spoke to you. 11 Take good heed therefore to yourselves, that you love the LORD your God.
12 Else if you do at all go back, and cleave to the remnant of these nations, even these who remain among you, and make marriages with them, and go in to them, and they to you; 13 know for a certainty that the LORD your God will no more drive these nations from out of your sight; but they shall be a snare and a trap to you, and a scourge in your sides, and thorns in your eyes, until you perish from off this good land which the LORD your God has given you. 14 Behold, this day I am going the way of all the eretz: and you know in all your hearts and in all your souls, that not one thing has failed of all the good things which the LORD your God spoke concerning you; all are happen to you, not one thing has failed of it 15 It shall happen, that as all the good things are come on you of which the LORD your God spoke to you, so will the LORD bring on you all the evil things, until he have destroyed you from off this good land which the LORD your God has given you. 16 When you disobey the covenant of the LORD your God, which he commanded you, and go and serve other gods, and bow down yourselves to them; then will the anger of the LORD be kindled against you, and you shall perish quickly from off the good land which he has given to you.
NEW TESTAMENT: LUKE 20:27 – 47
27 Some of the Tzedukim came to him, those who deny that there is a resurrection.
28 They asked him, “Teacher, Moshe wrote to us that if a man’s brother dies having a wife, and he is childless, his brother should take the wife, and raise up children for his brother.
29 There were therefore seven brothers. The first took a wife, and died childless.
30 The second took her as wife, and he died childless.
31 The third took her, and likewise the seven all left no children, and died.
32 Afterward the woman also died.
33 Therefore in the resurrection whose wife of them will she be? For the seven had her as a wife.”
34 Yeshua said to them, “The sons of this age marry, and are given in marriage.
35 But those who are considered worthy to attain to that age and the resurrection from the dead, neither marry, nor are given in marriage.
36 For neither can they die any more, for they are like the angels, and are sons of God, being sons of the resurrection.
37 But that the dead are raised, even Moshe showed at the bush, when he called the Lord ‘The God of Avraham, the God of Yitzchak, and the God of Ya`akov.’
38 Now he is not the God of the dead, but of the living, for all are alive to him.”
39 Some of the Sofrim answered, “Teacher, you speak well.”
40 They didn’t dare to ask him any more questions.
41 He said to them, “Why do they say that the Messiah is David’s son?
42 David himself says in the book of Tehillim, ‘The Lord said to my Lord, “Sit at my right hand,
43 Until I make your enemies the footstool of your feet.”‘
44 “David therefore calls him Lord, so how is he his son?”
45 In the hearing of all the people, he said to his talmidim,
46 “Beware of the Sofrim, who desire to walk in long robes, and love greetings in the marketplaces, the best seats in the synagogues, and the best places at feasts;
47 who devour widows’ houses, and for a pretense make long prayers: these will receive greater condemnation.”
30 בינואר
תהילים: 30, 60, 90, 120, 150
משלי: 30
הברית הישנה: יהושע כב:21 – כג:16
הברית החדשה: לוקס כ:27 – 47
תהילים: 30
1 אשיר אותך ה’ כי הקימתי,
ולא שמחת עליי אויביי.
2 ה’ אלוהי, אקרא לך ורפאתני.
3 ה’ העלית את נפשי משאול.
החייתי מבלתי ארד בור.
4 שירו לה’ קדושיו.
הודו לשמו הקדוש.
5 כי רגע אפו,
לכל עולם חסדו. בכי יישאר ללילה,
ובבוקר תבוא שמחה.
6 ואני אמרתי בשגודי, “לעולם לא יזוז”.
7 אתה, ה’, בחסדך, עמדת הררי.
וכאשר הסתרת פניך, נבהלתי.
8 אליך, ה’, צעקתי.
אל ה’ התחננתי:
9 “מה יתרון באבדתי, אם ארד בור?
האם יהללך עפר?
האם יגיד אמתך?
10 שמע, ה’, ורחמני. ה’, היה לי לעזר.”
11 הפכת את אבלי למחולות עבורי.
הסרת את שקי, ולבשתני שמחה,
12 למען ישיר לך ליבי ולא ישתוק.
ה’ אלוהי, אודה לך לעד.
תהילים: ס
1 אלוהים, דַסְתָּנוּ. שַׁבְרְתָּנוּ. כעסת. השיבנו אליך, שוב.
2 רעדת ארץ. קרעתה. תקנת את סדקיה,
כי רעדה.
3 הראתה את עמך דברים קשים. השקתנו יין תנועע.
4 נתת דגל ליראיך,
למען יתנוסס בזכות אמת. סלה. 5 למען יצילו אהוביך,
הושיע ביד ימינך וענה לנו.
ו אלוהים דיבר ממקדשו:
“אנצח.
אחלק שכם,
ואמד את עמק סוכות.
7 לי גלעד ומנשה לי.
ואפרים מגן ראשי.
יהודה שרביטי.
8 מואב כיורי.
אשלוך נעלי על אדום.
על פלשת ארע ניצחון.”
9 מי יביאני אל עיר מבצר?
מי הובילני אדום?
10 הלא אתה, אלוהים, דחת אותנו?
לא תצא עם צבאותינו, אלוהים.
11 תן לנו עזרה מפני צָר,
כי הבל עזר אדם.
12 באלהים נעשה חיל,
כי הוא ירמוס צָרֵינוּ.
תהילים: צ
1 אדוני, היית לנו משכן בכל דור ודור.
2 בטרם ילדו הרים,
ולא יצרת ארץ ותבל,
ומעולם ועד עולם אתה אלוהים.
3 תשחית את האדם לאבדון, אמרת:
“שובו בני אדם”.
4 כי אלף שנה בעיניך
כאתמול כי עבר,
כמשמרת לילה.
5 תטאטא אותם בישנם.
בבוקר ינבלו כעשב חדש.
6 בבוקר ינבל וצמח,
ערב יבול ויבש.
7 כי באפסך כלינו.
בחרדתנו.
8 את עוונותינו נתת לפניך,
את חטאינו הסודיים באור פניך.
9 כי כלפו כל ימינו בחמתך. שנותינו כלו כאנחה.
10 ימי שנותינו שבעים,
או אפילו מכוח שמונים שנה;
וגאוותם היא רק עמל ויגון,
כי מהר תעבור ואנחנו נעוף.
11 מי יודע את כוח אפסך,
את זעמך כפחדך?
12 לכן למדנו למנות את ימינו,
למען נקדיש לב חוכמה.
13 נחם, ה’, עד מתי?
רחם על עבדיך.
14 שבעה אותנו בבוקר בחסדך,
למען נשמח ונשמח כל ימינו.
15 שמחנו כמספר הימים אשר ענית אותנו,
כמספר השנים אשר ראינו רע.
16 יגלה מעשיך לעבדיך;
כבודך לבניהם.
17 יהי חסדו של ה’ אלוהינו עלינו;
כוננו מעשה ידינו;
כן כוננו מעשה ידינו.
תהילים: קכ
1 יְהוָה אָמַר אֲדֹנִי, “שֵׁב יְמִינִי,
עד אשר אשים אֹיְבֶיךָ הַדְגֹם לְרַגְלֶיךָ.”
2 יְהוָה יְשַׁלֵחַ שֵׁבֶט עֲזֶךָ מִצִּיּוֹן,
מִשְׁלֹחַ בְּקִרְבֵּי אֹיְבֶיךָ.
3 עַמְּךָ נִתְנַדֵּב בְּיוֹם עֲזֹרֶיךָ,
בְּקֹדֶשׁ.
מִבֶּטֶן בֹקֶר,
טל נְעוּרֶיךָ יִרְצֶה.
4 נִשְׁבַּע יְהוָה, וְלֹא יַשְׁנֵּה דְּעַמּוֹ:
“כֹהֵן אַתָּה עַל עֹלָם בְּמִצְדַּת מַלְכִּי צֶדֶק.”
5 יְהוָה לִימִינֶךָ,
יְרַחֵץ מַלכים בְּיוֹם אֶפְרוֹ.
6 יֵשְׁפּוֹן בְּגוֹיִם,
יַעֲרֹם פְּגָווֹת,
יְרַחֵץ מִשְׁלֵחַ כָּל־אָרֶץ.
7 מן הנחל ישתה בדרך; לכן ירים ראשו.
תהילים: קנ
1 הצילני, ה’, מאיש רע. שמורני מאיש חמס.
2 חושי רעה בלבם. תמיד מתאספים למלחמה.
3 חידדו לשונם כנחש. ארס צפעונים תחת שפתיהם. סלה.
4 ה’, שמורני מידי רשעים. שמורני מאנשי חמס.
אשר חשבו להכשיל רגלי.
5 גאים טמנו לי פח.
פרשו חבלי רשת על דרך. טמנו לי מלכודות. סלה.
6 אמרתי לה’, “אתה אלוהי”. שמע לצעקת תחנוני, ה’.
7 ה’, מעוז ישועתי,
כסית את ראשי ביום מלחמה.
8 אדוני, אל תעשה משאלות רשעים.
אל תצליח מחשבותיהם הרעות,
פן יתגאו.
סלה.
9 ראש סבבי,
תכסה רעת שפתיהם.
10 תיפול עליהם גחלים בוערות.
ישליכו באש,
אל בורות בוץ, משם לא יקומו.
11 לא יקום דובר רע בארץ.
רשע יצוד איש אלים להפילו.
12 אני יודע כי יהוה יִשְׁמֹר עֲנִיִים,
וצדק לנזקקים.
13 אך צדיקים יודו לשמך.
ישרים ישכנו לפניך. משלי: ל
1 דברי אגור בן יעק, נביא:
אמר איש לאיתיאל, לאיתיאל ולאוכל:
2 “אכן אני אדם בור,
ואין לי תבונת אדם.
3 לא למדתי חכמה,
וגם אין לי דעת הקדוש.
4 מי עלה השמים וירד?
מי אסף רוח באגרופיו?
מי אסר מים בבגדו?
מי קבע את כל קצות הארץ?
מה שמו, ומה שם בנו, אם תדע?
5 כל דבר אלוהים תמים.
מגן הוא לחסים בו.
6 אל תוסיף על דבריו,
פן יוכיחך, ותמצא כזב. 7 “שני דברים ביקשתי ממך:
אל תכחש בי לפני מותי:
8 הרחק ממני שקר וכזב.
אל תתן לי עוני ואל עושר.
האכילני באוכל צרכי;
9 פן אהיה שבעה, אכחש בך, ואמר:
‘מי ה’?’
או פן אהיה עני, ואגנוב,
ואחבל שם אלוהי.
10 אל תדפיס עבד בפני אדוניו,
פן יקלל אותך, ואתה אשם.
11 דור מקלל את אביו,
ואת אמו לא יברך.
12 דור טהור בעיניו,
וממטומאתו לא נשטף.
13 דור, מה גאוות עיניו!
עפעפיו נשאו. יד דור אשר שיניו כחרבות,
ולסתותיו כסכינים,
לטרוף עניים מן הארץ,
ואביונים מבני אדם.
טו “לשונית שתי בנות:
‘תן, תן’.
שלושה דברים אשר לעולם לא שבעו:
ארבע אשר לא יאמרו ‘די’:
טז שאול, רחם עקרה;
הארץ אשר לא תשבע מים;
אש אשר לא תאמר ‘די’;
יז ועין אשר לועגת לאביו,
ובוזה לציות לאמו:
עורבי עמק יבחרו בו,
נשרים צעירים יאכלו בו.
18 “שלושה דברים מדהימים ממני,
ארבעה שאיני מבין:
19 דרך נשר באוויר;
דרך נחש על סלע;
דרך ספינה בתוך הים;
ודרך איש עם בתולה.
20 כן דרך אישה נואפת:
תאכלה ותנגב את פיה,
ותאמר ‘לא עשיתי כלום’.
21 “על שלושה דברים רועדת הארץ,
ותחת ארבעה לא תוכל לשאת:
22 לעבד כשהוא מלך;
כסיל כשהוא שבע;
23 לאישה לא אהובה כשהיא נשואה;
ושפחה היורשת את גבירתה.” 24 “ארבעה דברים קטנים בארץ,
והם חכמים מאוד:
25 הנמלים אינן עם חזק,
ובכל זאת הן מספקות את מזונן בקיץ;
26 החרוטים הן עם חלש,
ובכל זאת הן בונות את בתיהם בסלעים;
27 לארבה אין מלך,
ובכל זאת הן מתקדמות בשורות;
28 לטאה תוכל לתפוס בידיך,
ובכל זאת היא בארמונות מלכים.
29 “שלושה דברים מפוארים בצעדתם,
ארבעה מפוארים בהליכתם:
30 האריה, שהוא גיבור החיות,
ולא יפנה מפני אף אחד;
31 כלב ציד, וגם עז זכר;
ומלך אשר אין לקום נגדו.
32 “אם טיפשות עשית בהתנשאותך,
או אם רעה חשבת,
שים ידך על פיך.
33 כי כמחבטת חלב תוציא חמאה,
וסחיטת אף תוציא דם;
כן כעס זעם תוציא ריב.”
הברית הישנה: יהושע כב:21 – כג:16
כב:21 ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט מנשה ויאמרו אל ראשי אלפי ישראל לאמר: כב ה’ אדיר אלהים אדיר אלהים יהוה הוא ידע וישראל הוא ידע אם במרד או אם במעשה בה’ (אל תושיענו היום) כג כי בנינו לנו מזבח לסור מאחרי ה’ או אם להקריב עליו עולה או מנחה או אם להקריב עליו זבחי שלמים ידרוש ה’ 24 ואם לא עשינו זאת מתוך זהירות, מתוך מחשבה לאמר, לעתיד יאמרו בניכם אל בנינו לאמר, מה לכם ליהוה אלוהי ישראל? 25 כי נתן ה’ את הירדן גבול בינינו וביניכם בני ראובן ובני גד, אין לכם חלק ביהוה, כך ישתנה בניכם את בנינו מיראת ה’. 26 לכן אמרנו, נבנה לנו מזבח, לא לעולה ולא לזבח. 27 כי הוא יהיה לעדה בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו, למען נעשה את עבדת ה’ לפניו בעולותינו ובזבחינו ובשלמינו, פן לא יאמרו בניכם לבנינו לעתיד, אין לכם חלק ביהוה. 28 לכן אמרנו, היה כי יגידו לנו כן או לדורותינו אחרונים, ונאמר, הנה תבנית מזבח ה’ אשר עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבח, כי עד הוא בינינו וביניכם. 29 חלילה לנו למרוד בה’ ולסור היום הזה מאחרי ה’ לבנות מזבח לעולה ולמנחה ולזבח, מלבד מזבח ה’ אלהינו אשר לפני אהלו. 30 כאשר שמעו פנחס הכהן ונשיאי הקהל ראשי אלפי ישראל אשר היו איתו את הדברים אשר דברו בני ראובן ובני גד ובני מנשה, היה טוב בעיניהם. לא ויאמר פנחס בן אלעזר הכהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה היום ידענו כי ה’ בקרבנו כי לא חטאתם בה’ את החטא הזה עתה הצלתם את בני ישראל מיד ה’. לב פנחס בן אלעזר הכהן והנשיאים שב מבני ראובן ומבני גד מארץ גלעד אל ארץ כנען אל בני ישראל וישיב להם דבר. לג והדבר טוב בעיני בני ישראל ויברכו בני ישראל את האלוהים ולא דברו עוד לעלות עליהם למלחמה להשחית את הארץ אשר בני ראובן ובני גד ישבו בה. לד וַיִּקְרָא בְנֵי רְאוּבֶן וּבְנֵי גַד אֶת־הַמִּזְבֵּחַ כִּי־עֵד הוּא בֵּינֵינוּ כִּי־יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים.
כג:א וַיְהִי מֵעַל־יָמִים רַבִּים כַּאֲשֶׁר־נָחַק ה’ לְיִשְׂרָאֵל מִכָּל־אֹיְבָיו מְסַבִּי וְהוּשְׁעָב זָקֵן וְהָרֹאשִׁים … אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ אֱלֹהֵיכֶם לְכָל־הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה בַּעֲבָדְכֶם כִּי־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא נִחָם לָכֶם. ד הנה נתתי לכם את הגויים הנותרים האלה לנחלה לשבטיכם מהירדן את כל הגויים אשר הכרתי עד הים הגדול מבוא השמש. ה’ ה’ אלהיך הוא יגרש אותם מפניך ויגרש אותם מפניך וירשתם את ארצם כאשר דיבר ה’ אלהיך אליך. ו’ והיה אמץ מאוד לשמור ולעשות את כל הכתוב בספר תורת משה ולא תסור ממנו ימין ושמאל. ז’ פן לא תבואו בתוך הגויים האלה הנותרים בתוככם ולא תזכירו את שם אלוהיהם ולא תשבעו בהם ולא תעבדו אותם ולא תשתחוו להם. ח’ ודבקו בה’ אלהיך כאשר עשיתם עד היום הזה. ט’ כי יגרש ה’ מפניכם גויים גדולים וחזקים ואתם לא עמד איש לפניכם עד היום הזה. 10 איש אחד מכם ירדף אלף כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם כאשר דבר אליכם. 11 השמרתם לעצמכם לאהבתכם את יהוה אלהיכם. 12 אם שובו תדבקו בשארית הגויים האלה הנשארים בתוככם ותתחתנו אתם ובאו אליהם והם אליכם.
13 דעו ודעת כי לא יוסיף יהוה אלהיך להוריש את הגויים האלה מעל פניך והיו לכם למלכודת ולמכה ולמכה בצדיכם ולקוצים בעיניכם עד שתאבדו מעל הארץ הטובה הזאת אשר יהוה אלהיך נתן לכם. 14 הנה אנכי הולך היום בדרך כל הארץ וידעתם בכל לבבכם ובכל נפשכם כי לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דיבר יהוה אלהיך עליכם הכל קרה לכם לא נפל דבר אחד ממנו. 15 והיה כאשר יבאו עליכם כל הדברים הטובים אשר דיבר יהוה אלהיך עליכם, כן יביא יהוה עליכם את כל הדברים הרעים עד השמדתו אתכם מעל הארץ הטובה הזאת אשר נתן יהוה אלהיך לכם. 16 כי תמארו את ברית יהוה אלהיכם אשר צוה אתכם ולכו ועבדתם אלהים אחרים והשתחוו לכם. אז יחר בכם אף ה’, ותאבדו במהרה מן הארץ הטובה אשר נתן לכם.
ברית חדשה: לוקס כ’:27 – 47
27 באו אליו כמה מהצדקים, אלה המכחישים שיש תחיית המתים.
28 שאלו אותו: “רבי, משה כתב לנו שאם ימות אחיו של איש ואישה והוא עריר, ייקח אחיו את האישה ויגדל ילדים לאחיו.
29 לכן היו שבעה אחים. הראשון לקח אישה ומת עריר.
30 השני לקח אותה לאישה ומת עריר.
31 השלישי לקח אותה, וכך גם השבעה לא השאירו ילדים ומתו.
32 לאחר מכן מתה גם האישה.
33 לכן בתחיית המתים, לאישה של מי מהם היא תהיה? כי לשבעה הייתה אותה לאישה.” 34 אמר להם ישוע: “בני העולם הזה מתחתנים וניתנים לנישואין.
35 אבל אלה הנחשבים ראויים להגיע לעולם ההוא ולתחיית המתים, אינם מתחתנים וגם לא יינתנו.
36 כי גם לא יוכלו למות עוד, כי הם כמו המלאכים, ובני אלוהים הם, בהיותם בני התחייה.
37 אבל את המתים תקומו לתחייה, אף משה הראה בסנה, כשקרא לה’ ‘אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב’.
38 ואין הוא אלוהי המתים, אלא אלוהי החיים, כי כולם חיים לו.”
39 ענו כמה מהסופרים: “רבי, אתה מדבר יפה.”
40 הם לא העזו לשאול אותו עוד שאלות.
41 אמר להם: “מדוע אומרים המשיח בן דוד?
42 דוד עצמו אומר בספר תהילים: ‘אמר ה’ לאדוני שב לימיני,
43 עד אשר אשים את אויביך להדומי רגליך’.
44 לכן דוד קורא לו אדון, ואיך הוא בנו?
45 באזני כל העם אמר לתלמידיו:
46 “היזהרו מהסופרים, החפצים ללכת בבגדים ארוכים ואוהבים ברכות בשוק, את המושבים הטובים ביותר בבתי הכנסת ואת המקומות הטובים ביותר בסעודות;
Shabbat Shalom!
January 30
THEINC-HIM DAILY BIBLE MEDITATION
Psalms: 30, 60, 90, 120, 150
Proverbs: 30
Old Testament: Joshua 22:21 – 23:16
New Testament: Luke 20:27 – 47
I am a Jewish Believer, a believer in
Father G-D (Abba Father), Yeshua HaMashiach (Jesus the Christ),
and Ruach HaKodesh (the Holy Spirit)!
We offer various ways for you to study the Holy Bible:
through my blogs, Podcasts, and site @
https://theinc-him-daily-bible-meditation.blogspot.com
https://www.spotify.com/THEinc-HIM Daily Bible Meditation
https://www.facebook.com/THEINCHIM.Daily.Meditation
https://www.instagram.com/jeffreyedwardstuart
https://theinchimdailybiblemeditation.wordpress.com
At any of the blogs or site, please pick the current date or any day you want to study and enjoy growing with the living word of G-D.
You never know when the LORD will call you home – for judgment!
Yours in Yeshua!
ffeJ יַעֲקֹב Ya’akov
30 בינואר
מדיטציית תנ”ך יומית THEINC-HIM
תהילים: ל’, ס’, צ’, קכ’, קנ’
משלי: ל’
הברית הישנה: יהושע כ”ב: כא’ – כ”ג: ט”ז
הברית החדשה: לוקס כ’: כ”ז – מ”ז
אני יהודי מאמין, מאמין ב
אבי אלוהים (אבא אבא), ישוע המשיח (ישוע המשיח),
וברוח הקודש (רוח הקודש)!
אנו מציעים לכם דרכים שונות ללמוד את התנ”ך:
דרך הבלוגים שלי, הפודקאסטים ואתר @
https://theinc-him-daily-bible-meditation.blogspot.com
https://www.spotify.com/THEinc-HIM מדיטציית תנ”ך יומית
https://www.facebook.com/THEINCHIM.Daily.Meditation
https://www.instagram.com/jeffreyedwardstuart
https://theinchimdailybiblemeditation.wordpress.com
בכל אחד מהבלוגים או האתרים, אנא בחרו את התאריך הנוכחי או כל יום שתרצו ללמוד וליהנות מצמיחה עם דבר אלוהים החי.
לעולם אינכם יודעים מתי ה’ יקרא לכם הביתה – למשפט!
שלכם בישוע!
ffeJ יַעֲקֹב יעקב
JANUARY 29
PSALMS: 29, 59, 89, 119, 149
PROVERBS: 29
OLD TESTAMENT: JOSHUA 21:1 – 22:20
NEW TESTAMENT: LUKE 20:1 – 26
PSALMS: 29
1 Ascribe to the LORD, you sons of the mighty,
Ascribe to the LORD glory and strength.
2 Ascribe to the LORD the glory due to his name.
Worship the LORD in holy array.
3 The voice of LORD is on the waters.
The God of glory thunders, even the LORD on many waters.
4 The voice of the LORD is powerful.
The voice of the LORD is full of majesty.
5 The voice of the LORD breaks the cedars.
Yes, the LORD breaks in pieces the cedars of Levanon.
6 He makes them also to skip like a calf;
Levanon and Siryon like a young wild ox.
7 The voice of the LORD strikes with flashes of lightning.
8 The voice of the LORD shakes the wilderness.
The LORD shakes the wilderness of Kadesh.
9 The voice of the LORD makes the deer calve,
And strips the forests bare.
In his temple everything says, “Glory!”
10 The LORD sat enthroned at the Flood.
Yes, the LORD sits as King forever.
11 The LORD will give strength to his people.
The LORD will bless his people with shalom.
PSALMS: 59
1 Deliver me from my enemies, my God.
Set me on high from those who rise up against me.
2 Deliver me from the workers of iniquity.
Save me from the bloodthirsty men.
3 For, behold, they lie in wait for my soul.
The mighty gather themselves together against me,
Not for my disobedience, nor for my sin, LORD.
4 I have done no wrong, yet they are ready to attack me.
Rise up, behold, and help me!
5 You, LORD God Tzva’ot, the God of Yisra’el,
Rouse yourself to punish the nations.
Show no mercy to the wicked traitors. Selah.
6 They return at evening, howling like dogs,
And prowl around the city.
7 Behold, they spew with their mouth.
Swords are in their lips,
“For,” they say, “who hears us?”
8 But you, LORD, laugh at them.
You scoff at all the nations.
9 Oh, my Strength, I watch for you,
For God is my high tower.
10 My God will go before me with his loving kindness.
God will let me look at my enemies in triumph.
11 Don’t kill them, or my people may forget.
Scatter them by your power, and bring them down,
Lord our shield.
12 For the sin of their mouth, and the words of their lips,
Let them be caught in their pride,
For the curses and lies which they utter.
13 Consume them in wrath.
Consume them, and they will be no more.
Let them know that God rules in Ya`akov,
To the ends of the eretz.
Selah.
14 At evening let them return.
Let them howl like a dog, and go around the city.
15 They shall wander up and down for food,
And wait all night if they aren’t satisfied.
16 But I will sing of your strength.
Yes, I will sing aloud of your loving kindness in the morning.
For you have been my high tower,
A refuge in the day of my distress.
17 To you, my strength, I will sing praises.
For God is my high tower, the God of my mercy.
PSALMS: 89
1 I will sing of the loving kindness of the LORD forever.
With my mouth, I will make known your faithfulness to all generations.
2 I indeed declare, “Love stands firm forever.
You established the heavens.
Your faithfulness is in them.”
3 “I have made a covenant with my chosen one,
I have sworn to David, my servant,
4 ‘I will establish your seed forever,
And build up your throne to all generations.'”
Selah.
5 The heavens will praise your wonders, LORD;
Your faithfulness also in the assembly of the holy ones.
6 For who in the skies can be compared to the LORD?
Who among the sons of the heavenly beings is like the LORD,
7 A very awesome God in the council of the holy ones,
To be feared above all those who are around him?
8 LORD, God Tzva’ot, who is a mighty one, like you?
The LORD, your faithfulness is around you.
9 You rule the pride of the sea.
When its waves rise up, you calm them.
10 You have broken Rachav in pieces, like one of the slain.
You have scattered your enemies with your mighty arm.
11 The heavens are yours, the eretz also is yours;
The world and its fullness.
You have founded them.
12 The north and the south, you have created them.
Tavor and Hermon rejoice in your name.
13 You have a mighty arm.
Your hand is strong, and your right hand is exalted.
14 Righteousness and justice are the foundation of your throne.
Loving kindness and truth go before your face.
15 Blessed are the people who learn to acclaim you.
They walk in the light of your presence, LORD.
16 In your name do they rejoice all day.
In your righteousness, they are exalted.
17 For you are the glory of their strength.
In your favor, our horn will be exalted.
18 For our shield belongs to the LORD;
Our king to the Holy One of Yisra’el.
19 Then you spoke in vision to your holy ones,
And said, “I have bestowed strength on the warrior.
I have exalted a young man from the people.
20 I have found David, my servant.
I have anointed him with my holy oil,
21 With whom my hand shall be established.
My arm will also strengthen him.
22 No enemy will tax him.
No wicked man will oppress him.
23 I will beat down his adversaries before him,
And strike those who hate him.
24 But my faithfulness and my loving kindness will be with him.
In my name, his horn will be exalted.
25 I will set his hand also on the sea,
And his right hand on the rivers.
26 He will call to me, ‘You are my Father,
My God, and the rock of my salvation!’
27 I will also appoint him my firstborn,
The highest of the kings of the eretz.
28 I will keep my loving kindness for him forevermore.
My covenant will stand firm with him.
29 I will also make his seed endure forever,
And his throne as the days of heaven.
30 If his children forsake my law,
And don’t walk in my ordinances;
31 If they break my statutes,
And don’t keep my mitzvot;
32 Then I will punish their sin with the rod,
And their iniquity with stripes.
33 But I will not completely take my loving kindness from him,
Nor allow my faithfulness to fail.
34 I will not break my covenant,
Nor alter what my lips have uttered.
35 Once have I sworn by my holiness,
I will not lie to David.
36 His seed will endure forever,
His throne like the sun before me.
37 It will be established forever like the moon,
The faithful witness in the sky.”
Selah.
38 But you have rejected and spurned.
You have been angry with your anointed.
39 You have renounced the covenant of your servant.
You have defiled his crown in the dust.
40 You have broken down all his hedges.
You have brought his strongholds to ruin.
41 All who pass by the way rob him.
He has become a reproach to his neighbors.
42 You have exalted the right hand of his adversaries.
You have made all of his enemies rejoice.
43 Yes, you turn back the edge of his sword,
And haven’t supported him in battle.
44 You have ended his splendor,
And thrown his throne down to the ground.
45 You have shortened the days of his youth.
You have covered him with shame.
Selah.
46How long, LORD?
Will you hide yourself forever?
Will your wrath burn like fire?
47 Remember how short my time is!
For what vanity have you created all the children of men!
48 What man is he who shall live and not see death,
Who shall deliver his soul from the power of She’ol?
Selah.
49 Lord, where are your former loving kindnesses,
Which you swore to David in your faithfulness?
50 Remember, Lord, the reproach of your servants,
How I bear in my heart the taunts of all the mighty peoples,
51 With which your enemies have mocked, LORD,
With which they have mocked the footsteps of your anointed one.
52 Blessed be the LORD forevermore.
Amein, and Amein.
PSALMS: 119
1 Blessed are those whose ways are blameless,
Who walk according to the law of the LORD.
2 Blessed are those who keep his statutes,
Who seek him with their whole heart.
3 Yes, they do nothing wrong.
They walk in his ways.
4 You have commanded your precepts,
That we should fully obey them.
5 Oh that my ways were steadfast
To obey your statutes!
6 Then I wouldn’t be put to shame,
When I consider all of your mitzvot.
7 I will give thanks to you with uprightness of heart,
When I learn your righteous judgments.
8 I will observe your statutes.
Don’t utterly forsake me.
9 How can a young man keep his way pure?
By living according to your word.
10 With my whole heart, I have sought you.
Don’t let me wander from your mitzvot.
11 I have hidden your word in my heart,
That I might not sin against you.
12 Blessed are you, LORD.
Teach me your statutes.
13 With my lips, I have declared all the ordinances of your mouth.
14 I have rejoiced in the way of your testimonies,
As much as in all riches.
15 I will meditate on your precepts,
And consider your ways.
16 I will delight myself in your statutes.
I will not forget your word.
17 Do good to your servant.
I will live and I will obey your word.
18 Open my eyes,
That I may see wondrous things out of your law.
19 I am a stranger on the eretz.
Don’t hide your mitzvot from me.
20 My soul is consumed with longing for your ordinances at all times.
21 You have rebuked the proud who are cursed,
Who wander from your mitzvot.
22 Take reproach and contempt away from me,
For I have kept your statutes.
23 Though princes sit and slander me,
Your servant will meditate on your statutes.
24 Indeed your statutes are my delight,
And my counselors.
25 My soul is laid low in the dust.
Revive me according to your word!
26 I declared my ways, and you answered me.
Teach me your statutes.
27 Let me understand the teaching of your precepts!
Then I will meditate on your wondrous works.
28 My soul is weary with sorrow.
Strengthen me according to your word.
29 Keep me from the way of deceit.
Grant me your law graciously!
30 I have chosen the way of truth.
I have set my heart on your law.
31 I cling to your statutes, LORD.
Don’t let me be put to shame.
32 I run in the path of your mitzvot,
For you have set my heart free.
33 Teach me, LORD, the way of your statutes.
I will keep them to the end.
34 Give me understanding, and I will keep your law.
Yes, I will obey it with my whole heart.
35 Direct me in the path of your mitzvot,
For I delight in them.
36 Turn my heart toward your statutes,
Not toward selfish gain.
37 Turn my eyes away from looking at worthless things.
Revive me in your ways.
38 Fulfill your promise to your servant,
That you may be feared.
39 Take away my disgrace that I dread,
For your ordinances are good.
40 Behold, I long for your precepts!
Revive me in your righteousness.
41 Let your loving kindness also come to me, LORD,
Your yeshu`ah, according to your word.
42 So I will have an answer for him who reproaches me,
For I trust in your word.
43 Don’t snatch the word of truth out of my mouth,
For I put my hope in your ordinances.
44 So I will obey your law continually,
Forever and ever.
45 I will walk in liberty,
For I have sought your precepts.
46 I will also speak of your statutes before kings,
And will not be put to shame.
47 I will delight myself in your mitzvot,
Because I love them.
48 I reach out my hands for your mitzvot, which I love.
I will meditate on your statutes.
49 Remember your word to your servant,
Because you gave me hope.
50 This is my comfort in my affliction,
For your word has revived me.
51 The arrogant mock me excessively,
But I don’t swerve from your law.
52 I remember your ordinances of old, LORD,
And have comforted myself.
53 Indignation has taken hold on me,
Because of the wicked who forsake your law.
54 Your statutes have been my songs,
In the house where I live.
55 I have remembered your name, LORD, in the night,
And I obey your law.
56 This is my way,
That I keep your precepts.
57 The LORD is my portion.
I promised to obey your words.
58 I sought your favor with my whole heart.
Be merciful to me according to your word.
59 I considered my ways,
And turned my steps to your statutes.
60 I will hurry, and not delay,
To obey your mitzvot.
61 The ropes of the wicked bind me,
But I won’t forget your law.
62 At midnight I will rise to give thanks to you,
Because of your righteous ordinances.
63 I am a friend of all those who fear you,
Of those who observe your precepts.
64 The eretz is full of your loving kindness, LORD.
Teach me your statutes.
65 Do good to your servant,
According to your word, LORD.
66 Teach me good judgment and knowledge,
For I believe in your mitzvot.
67 Before I was afflicted, I went astray;
But now I observe your word.
68 You are good, and do good.
Teach me your statutes.
69 The proud have smeared a lie upon me.
With my whole heart,
I will keep your precepts.
70 Their heart is as callous as the fat,
But I delight in your law.
71 It is good for me that I have been afflicted,
That I may learn your statutes.
72 The law of your mouth is better to me
than thousands of pieces of gold and silver.
73 Your hands have made me and formed me.
Give me understanding, that I may learn your mitzvot.
74 Those who fear you will see me and be glad,
Because I have put my hope in your word.
75 LORD, I know that your judgments are righteous,
That in faithfulness you have afflicted me.
76 Please let your loving kindness be for my comfort,
According to your word to your servant.
77 Let your tender mercies come to me, that I may live;
For your law is my delight.
78 Let the proud be put to shame,
for they have overthrown me wrongfully.
I will meditate on your precepts.
79 Let those who fear you turn to me.
They will know your statutes.
80 Let my heart be blameless toward your decrees,
That I may not be put to shame.
81 My soul faints for your salvation.
I hope in your word.
82 My eyes fail for your word.
I say, “When will you comfort me?”
83 For I have become like a wineskin in the smoke.
I don’t forget your statutes.
84 How many are the days of your servant?
When will you execute judgment on those who persecute me?
85 The proud have dug pits for me,
Contrary to your law.
86 All of your mitzvot are faithful.
They persecute me wrongfully.
Help me!
87 They had almost wiped me from the eretz,
But I didn’t forsake your precepts.
88 Preserve my life according to your loving kindness,
So I will obey the statutes of your mouth.
89 LORD, your word is settled in heaven forever.
90 Your faithfulness is to all generations.
You have established the eretz, and it remains.
91 Your laws remain to this day,
For all things serve you.
92 Unless your law had been my delight,
I would have perished in my affliction.
93 I will never forget your precepts,
For with them, you have revived me.
94 I am yours. Save me,
For I have sought your precepts.
95 The wicked have waited for me, to destroy me.
I will consider your statutes.
96 I have seen a limit to all perfection,
But your commands are boundless.
97 How love I your law!
It is my meditation all day.
98 Your mitzvot make me wiser than my enemies,
For your mitzvot are always with me.
99 I have more understanding than all my teachers,
For your testimonies are my meditation.
100 I understand more than the aged,
Because I have kept your precepts.
101 I have kept my feet from every evil way,
That I might observe your word.
102 I have not turned aside from your ordinances,
For you have taught me.
103 How sweet are your promises to my taste,
More than honey to my mouth!
104 Through your precepts,
I get understanding;
Therefore I hate every false way.
105 Your word is a lamp to my feet,
And a light for my path.
106 I have sworn, and have confirmed it,
That I will obey your righteous ordinances.
107 I am afflicted very much.
Revive me, LORD, according to your word.
108 Accept, I beg you, the willing offerings of my mouth.
LORD, teach me your ordinances.
109 My soul is continually in my hand,
Yet I won’t forget your law.
110 The wicked have laid a snare for me,
Yet I haven’t gone astray from your precepts.
111 I have taken your testimonies as a heritage forever,
For they are the joy of my heart.
112 I have set my heart to perform your statutes forever,
Even to the end.
113 I hate double-minded men,
But I love your law.
114 You are my hiding place and my shield.
I hope in your word.
115 Depart from me, you evildoers,
That I may keep the mitzvot of my God.
116 Uphold me according to your word, that I may live.
Let me not be ashamed of my hope.
117 Hold me up, and I will be safe,
And will have respect for your statutes continually.
118 You reject all those who stray from your statutes,
For their deceit is in vain.
119 You put away all the wicked of the eretz like dross.
Therefore I love your testimonies.
120 My flesh trembles for fear of you.
I am afraid of your judgments.
121 I have done what is just and righteous.
Don’t leave me to my oppressors.
122 Ensure your servant’s well-being.
Don’t let the proud oppress me.
123 My eyes fail watching for your yeshu`ah,
For your righteous word.
124 Deal with your servant according to your loving kindness.
Teach me your statutes.
125 I am your servant.
Give me understanding,
That I may know your testimonies.
126 It is time to act, LORD,
For they break your law.
127 Therefore I love your mitzvot more than gold,
Yes, more than pure gold.
128 Therefore I consider all of your precepts to be right.
I hate every false way.
129 Your testimonies are wonderful,
Therefore my soul keeps them.
130 The entrance of your words gives light.
It gives understanding to the simple.
131 I opened my mouth wide and panted,
For I longed for your mitzvot.
132 Turn to me, and have mercy on me,
As you always do to those who love your name.
133 Establish my footsteps in your word.
Don’t let any iniquity have dominion over me.
134 Redeem me from the oppression of man,
So I will observe your precepts.
135 Make your face to shine on your servant.
Teach me your statutes.
136 Streams of tears run down my eyes,
Because they don’t observe your law.
137 You are righteous, LORD.
your judgments are upright.
138 You have commanded your statutes in righteousness.
They are fully trustworthy.
139 My zeal wears me out,
Because my enemies ignore your words.
140 Your promises have been thoroughly tested,
And your servant loves them.
141 I am small and despised.
I don’t forget your precepts.
142 Your righteousness is an everlasting righteousness.
Your law is truth.
143 Trouble and anguish have taken hold of me.
Your mitzvot are my delight.
144 Your testimonies are righteous forever.
Give me understanding, that I may live.
145 I have called with my whole heart.
Answer me, LORD!
I will keep your statutes.
146 I have called to you. Save me!
I will obey your statutes.
147 I rise before dawn and cry for help.
I put my hope in your words.
148 My eyes stay open through the night watches,
That I might meditate on your word.
149 Hear my voice according to your loving kindness.
Revive me, LORD, according to your ordinances.
150 They draw near who follow after wickedness.
They are far from your law.
151 You are near, LORD.
All your mitzvot are truth.
152 Of old I have known from your testimonies,
That you have founded them forever.
153 Consider my affliction, and deliver me,
For I don’t forget your law.
154 Plead my cause, and redeem me!
Revive me according to your promise.
155 Salvation is far from the wicked,
For they don’t seek your statutes.
156 Great are your tender mercies, LORD.
Revive me according to your ordinances.
157 Many are my persecutors and my adversaries.
I haven’t swerved from your testimonies.
158 I look at the faithless with loathing,
Because they don’t observe your word.
159 Consider how I love your precepts.
Revive me, LORD, according to your loving kindness.
160 All of your words are truth.
Every one of your righteous ordinances endures forever.
161 Princes have persecuted me without a cause,
But my heart stands in awe of your words.
162 I rejoice at your word,
As one who finds great spoil.
163 I hate and abhor falsehood.
I love your law.
164 Seven times a day, I praise you,
Because of your righteous ordinances.
165 Those who love your law have great shalom.
Nothing causes them to stumble.
166 I have hoped for your yeshu`ah, LORD.
I have done your mitzvot.
167 My soul has observed your testimonies.
I love them exceedingly.
168 I have obeyed your precepts and your testimonies,
For all my ways are before you.
169 Let my cry come before you, LORD.
Give me understanding according to your word.
170 Let my supplication come before you.
Deliver me according to your word.
171 Let my lips utter praise,
For you teach me your statutes.
172 Let my tongue sing of your word,
For all your mitzvot are righteousness.
173 Let your hand be ready to help me,
For I have chosen your precepts.
174 I have longed for your yeshu`ah, LORD.
Your law is my delight.
175 Let my soul live, that I may praise you.
Let your ordinances help me.
176 I have gone astray like a lost sheep.
Seek your servant, for I don’t forget your mitzvot.
PROVERBS: 29
1 He who is often rebuked and stiffens his neck
Will be destroyed suddenly, with no remedy.
2 When the righteous thrive, the people rejoice;
But when the wicked rule, the people groan.
3 Whoever loves wisdom brings joy to his father;
But a companion of prostitutes squanders his wealth.
4 The king by justice makes the land stable,
But he who takes bribes tears it down.
5 A man who flatters his neighbor,
Spreads a net for his feet.
6 An evil man is snared by his sin,
But the righteous can sing and be glad.
7 The righteous care about justice for the poor.
The wicked aren’t concerned about knowledge.
8 Mockers stir up a city,
But wise men turn away anger.
9 If a wise man goes to court with a foolish man,
The fool rages or scoffs, and there is no shalom.
10 The bloodthirsty hate a man of integrity;
And they seek the life of the upright.
11 A fool vents all of his anger,
But a wise man brings himself under control.
12 If a ruler listens to lies,
All of his officials are wicked.
13 The poor man and the oppressor have this in common:
The LORD gives sight to the eyes of both.
14 The king who fairly judges the poor,
His throne shall be established forever.
15 The rod of correction gives wisdom,
But a child left to himself causes shame to his mother.
16 When the wicked increase, sin increases;
But the righteous will see their downfall.
17 Correct your son, and he will give you shalom;
Yes, he will bring delight to your soul.
18 Where there is no revelation, the people cast off restraint;
But one who keeps the law is blessed.
19 A servant can’t be corrected by words.
Though he understands, yet he will not respond.
20 Do you see a man who is hasty in his words?
There is more hope for a fool than for him.
21 He who pampers his servant from youth
Will have him become a son in the end.
22 An angry man stirs up strife,
And a wrathful man abounds in sin.
23 A man’s pride brings him low,
But one who is of a lowly spirit gains honor.
24 Whoever is an accomplice of a thief is an enemy of his own soul.
He takes an oath, but dares not testify.
25 The fear of man proves to be a snare,
But whoever puts his trust in the LORD is kept safe.
26 Many seek the ruler’s favor,
But a man’s justice comes from the LORD.
27 A dishonest man detests the righteous,
And the upright in their ways detest the wicked.
OLD TESTAMENT: JOSHUA 21:1 – 22:20
21:1 Then came near the heads of fathers’ [houses] of the Levites to El`azar the Kohen, and to Yehoshua the son of Nun, and to the heads of fathers’ [houses] of the tribes of the children of Yisra’el; 2 and they spoke to them at Shiloh in the land of Kana`an, saying, the LORD commanded Moshe to give us cities to dwell in, with the suburbs of it for our cattle. 3 The children of Yisra’el gave to the Levites out of their inheritance, according to the mitzvah of the LORD, these cities with their suburbs. 4 The lot came out for the families of the Kehati: and the children of Aharon the Kohen, who were of the Levites, had by lot out of the tribe of Yehudah, and out of the tribe of the Shim`oni, and out of the tribe of Binyamin, thirteen cities. 5 The rest of the children of Kehat had by lot out of the families of the tribe of Efrayim, and out of the tribe of Dan, and out of the half-tribe of Menashsheh, ten cities. 6 The children of Gershon had by lot out of the families of the tribe of Yissakhar, and out of the tribe of Asher, and out of the tribe of Naftali, and out of the half-tribe of Menashsheh in Bashan, thirteen cities. 7 The children of Merari according to their families had out of the tribe of Re’uven, and out of the tribe of Gad, and out of the tribe of Zevulun, twelve cities. 8 The children of Yisra’el gave by lot to the Levites these cities with their suburbs, as the LORD commanded by Moshe. 9 They gave out of the tribe of the children of Yehudah, and out of the tribe of the children of Shim`on, these cities which are [here] mentioned by name: 10 and they were for the children of Aharon, of the families of the Kehati, who were of the children of Levi; for theirs was the first lot. 11 They gave them Kiryat-Arba, [which Arba was] the father of `Anak (the same is Hevron), in the hill-country of Yehudah, with the suburbs of it round about it. 12 But the fields of the city, and the villages of it, gave they to Kalev the son of Yefunneh for his possession. 13 To the children of Aharon the Kohen they gave Hevron with its suburbs, the city of refuge for the manslayer, and Livna with its suburbs, 14 and Yattir with its suburbs, and Eshtemoa with its suburbs, 15 and Holon with its suburbs, and Devir with its suburbs, 16 and `Ayin with its suburbs, and Yuttah with its suburbs, [and] Beit-Shemesh with its suburbs; nine cities out of those two tribes. 17 Out of the tribe of Binyamin, Giv`on with its suburbs, Geva with its suburbs, 18 `Anatot with its suburbs, and `Almon with its suburbs; four cities. 19 All the cities of the children of Aharon, the Kohanim, were thirteen cities with their suburbs. 20 The families of the children of Kehat, the Levites, even the rest of the children of Kehat, they had the cities of their lot out of the tribe of Efrayim. 21 They gave them Shekhem with its suburbs in the hill-country of Efrayim, the city of refuge for the manslayer, and Gezer with its suburbs, 22 and Kivtza`im with its suburbs, and Beit-Horon with its suburbs; four cities. 23 Out of the tribe of Dan, Elteke with its suburbs, Gibbeton with its suburbs, 24 Ayalon with its suburbs, Gat-Rimmon with its suburbs; four cities. 25 Out of the half-tribe of Menashsheh, Ta`nakh with its suburbs, and Gat-Rimmon with its suburbs; two cities. 26 All the cities of the families of the rest of the children of Kehat were ten with their suburbs. 27 To the children of Gershon, of the families of the Levites, out of the half-tribe of Menashsheh [they gave] Galon in Bashan with its suburbs, the city of refuge for the manslayer, and Be`eshterah with its suburbs; two cities. 28 Out of the tribe of Yissakhar, Kishyon with its suburbs, Daverat with its suburbs, 29 Yarmut with its suburbs, `En-Gannim with its suburbs; four cities. 30 Out of the tribe of Asher, Mish’al with its suburbs, `Avdon with its suburbs, 31 Helkat with its suburbs, and Rechov with its suburbs; four cities. 32 Out of the tribe of Naftali, Kedesh in the Galil with its suburbs, the city of refuge for the manslayer, and Hammot-dor with its suburbs, and Kartan with its suburbs; three cities. 33 All the cities of the Gershoni according to their families were thirteen cities with their suburbs. 34 To the families of the children of Merari, the rest of the Levites, out of the tribe of Zevulun, Yokne`am with its suburbs, and Kartah with its suburbs, 35 Dimnah with its suburbs, Nahalal with its suburbs; four cities. 36 Out of the tribe of Re’uven, Betzer with its suburbs, and Yahatz with its suburbs, 37 Kedemot with its suburbs, and Mefa`at with its suburbs; four cities. 38 Out of the tribe of Gad, Ramot in Gil`ad with its suburbs, the city of refuge for the manslayer, and Machanayim with its suburbs, 39 Heshbon with its suburbs, Ya`zer with its suburbs; four cities in all. 40 All [these were] the cities of the children of Merari according to their families, even the rest of the families of the Levites; and their lot was twelve cities. 41 All the cities of the Levites in the midst of the possession of the children of Yisra’el were forty-eight cities with their suburbs. 42 These cities were every one with their suburbs round about them: thus it was with all these cities. 43 So the LORD gave to Yisra’el all the land which he swore to give to their fathers; and they possessed it, and lived therein. 44 The LORD gave them rest round about, according to all that he swore to their fathers: and there stood not a man of all their enemies before them; the LORD delivered all their enemies into their hand. 45 There failed not anything of any good thing which the LORD had spoken to the house of Yisra’el; all came to pass.
1 Then Yehoshua called the Re’uveni, and the Gadi, and the half-tribe of Menashsheh, 2 and said to them, You have kept all that Moshe the servant of the LORD commanded you, and have listened to my voice in all that I commanded you: 3 you have not left your brothers these many days to this day, but have kept the charge of the mitzvah of the LORD your God. 4 Now the LORD your God has given rest to your brothers, as he spoke to them: therefore now turn you, and get you to your tents, to the land of your possession, which Moshe the servant of the LORD gave you beyond the Yarden. 5 Only take diligent heed to do the mitzvah and the law which Moshe the servant of the LORD commanded you, to love the LORD your God, and to walk in all his ways, and to keep his mitzvot, and to cleave to him, and to serve him with all your heart and with all your soul. 6 So Yehoshua blessed them, and sent them away; and they went to their tents. 7 Now to the one half-tribe of Menashsheh Moshe had given [inheritance] in Bashan; but to the other half gave Yehoshua among their brothers beyond the Yarden westward; moreover when Yehoshua sent them away to their tents, he blessed them, 8 and spoke to them, saying, Return with much wealth to your tents, and with very much cattle, with silver, and with gold, and with brass, and with iron, and with very much clothing: divide the spoil of your enemies with your brothers. 9 The children of Re’uven and the children of Gad and the half-tribe of Menashsheh returned, and departed from the children of Yisra’el out of Shiloh, which is in the land of Kana`an, to go to the land of Gil`ad, to the land of their possession, whereof they were possessed, according to the mitzvah of the LORD by Moshe. 10 When they came to the region about the Yarden, that is in the land of Kana`an, the children of Re’uven and the children of Gad and the half-tribe of Menashsheh built there an altar by the Yarden, a great altar to look on. 11 The children of Yisra’el heard say, Behold, the children of Re’uven and the children of Gad and the half-tribe of Menashsheh have built an altar in the forefront of the land of Kana`an, in the region about the Yarden, on the side that pertains to the children of Yisra’el. 12 When the children of Yisra’el heard of it, the whole congregation of the children of Yisra’el gathered themselves together at Shiloh, to go up against them to war. 13 The children of Yisra’el sent to the children of Re’uven, and to the children of Gad, and to the half-tribe of Menashsheh, into the land of Gil`ad, Pinechas the son of El`azar the Kohen, 14 and with him ten princes, one prince of a fathers’ house for each of the tribes of Yisra’el; and they were everyone of them head of their fathers’ houses among the thousands of Yisra’el. 15 They came to the children of Re’uven, and to the children of Gad, and to the half-tribe of Menashsheh, to the land of Gil`ad, and they spoke with them, saying, 16 Thus says the whole congregation of the LORD, What trespass is this that you have committed against the God of Yisra’el, to turn away this day from following the LORD, in that you have built you an altar, to rebel this day against the LORD? 17 Is the iniquity of Pe`or too little for us, from which we have not cleansed ourselves to this day, although there came a plague on the congregation of the LORD, 18 that you must turn away this day from following the LORD? and it will be, seeing you rebel today against the LORD, that tomorrow he will be angry with the whole congregation of Yisra’el. 19 However, if the land of your possession be unclean, then pass over to the land of the possession of the LORD, in which the LORD’s tent dwells, and take possession among us: but don’t rebel against the LORD, nor rebel against us, in building you an altar besides the altar of the LORD our God. 20 Didn’t `Akhan the son of Zerach commit a trespass in the devoted thing, and wrath fell on all the congregation of Yisra’el? and that man didn’t perish alone in his iniquity.
NEW TESTAMENT: LUKE 20:1 – 26
20:1 It happened on one of those days, as he was teaching the people in the temple and preaching the Good News, that the chief Kohanim and Sofrim came to him with the Zakenim.
2 They asked him, “Tell us: by what authority do you do these things? Or who is giving you this authority?”
3 He answered them, “I also will ask you one question. Tell me:
4 the immersion of Yochanan, was it from heaven, or from men?”
5 They reasoned with themselves, saying, “If we say, ‘From heaven,’ he will say, ‘Why didn’t you believe him?’
6 But if we say, ‘From men,’ all the people will stone us, for they are persuaded that Yochanan was a prophet.”
7 They answered that they didn’t know where it was from.
8 Yeshua said to them, “Neither will I tell you by what authority I do these things.”
9 He began to tell the people this parable. “A man planted a vineyard, and rented it out to some farmers, and went into another country for a long time.
10At the proper season, he sent a servant to the farmers to collect his share of the fruit of the vineyard. But the farmers beat him, and sent him away empty.
11 He sent yet another servant, and they also beat him, and treated him shamefully, and sent him away empty.
12 He sent yet a third, and they also wounded him, and threw him out.
13 The lord of the vineyard said, ‘What shall I do? I will send my beloved son. It may be that seeing him, they will respect him.’
14 “But when the farmers saw him, they reasoned among themselves, saying, ‘This is the heir. Come, let’s kill him, that the inheritance may be ours.’
15 They threw him out of the vineyard, and killed him. What therefore will the lord of the vineyard do to them?
16 He will come and destroy these farmers, and will give the vineyard to others.” When they heard it, they said, “May it never be!”
17 But he looked at them, and said, “Then what is this that is written, ‘The stone which the builders rejected, The same was made the chief cornerstone?’
18 “Everyone who falls on that stone will be broken to pieces, But it will crush whoever it falls on to dust.”
19 The chief Kohanim and the Sofrim sought to lay hands on Him that very hour, but they feared the people — for they knew He had spoken this parable against them.
20 They watched him, and sent out spies, who pretended to be righteous, that they might trap him in something he said, so as to deliver him up to the rule and to the authority of the governor.
21 They asked him, “Teacher, we know that you say and teach what is right, and aren’t partial to anyone, but truly teach the way of God.
22 Is it lawful for us to pay taxes to Caesar, or not?”
23 But he perceived their slyness, and said to them, “Why do you test me?
24 Show me a denarius. Whose image and inscription are on it?” They answered, “Caesar’s.”
25 He said to them, “Then give to Caesar the things that are Caesar’s, and to God the things that are God’s.”
26 They weren’t able to trap him in his words before the people. They marveled at his answer, and were silent.
29 בינואר
תהילים: כט, נט, פט, קיט, מט
משלי: כט
הברית הישנה: יהושע כא:א – כב:כ
הברית החדשה: לוקס כ:א – כו
תהילים: כט
1 תנו לה’ בני גיבורים, תנו לה’ כבוד ועוז.
2 תנו לה’ כבוד שמו.
השתחוו לה’ בקודש.
3 קול ה’ על המים.
אלוהי כבוד רועם, ה’ על מים רבים.
4 קול ה’ חזק.
קול ה’ מלא הוד.
5 קול ה’ ישבר ארזים.
כן, ה’ ישבר ארזי לבנון. ו וְהוּא מְדַלֵּל כְּעֶגֶל, לִבְנוֹן וְסִירִיון כְּשׁוֹר בָּרָק.
ז קוֹל יְהוָה מַכָּה בְּרָקִים.
ח קוֹל יְהוָה מַעֲעִיץ מִדְבָּר.
יְהוָה מַעֲעִיץ מִדְבָּר קָדֵשׁ.
ט קוֹל יְהוָה מַלֵּט צְבִי,
וַיַּעֲרֵף יַעֲרִיף.
בְּהֵיכָלוֹ כֹל אָמַר “תְּהוֹדָה!”.
יְהוָה יָשָׁב בְּמבול.
כֵּן יְהוָה מֶלֶךְ עוֹלָם.
יְהוָה יִתֵּן עַז לַעֲמוֹ.
יְהוָה יְבָרֵךְ עַמּוֹ בְּשָׁלוֹם.
תהילים: נט
1 הציליני מאויבי, אלוהי. הרמיני מקומי עליי.
2 הציליני מפועלי עוולה. הושיעני מאנשים צמאי דמים.
3 כי הנה אורבים לנפשי. גיבורים מתאספים עליי,
לא על עווני ולא על חטאתי, ה’.
4 לא עשיתי עוול, והם מוכנים לתקוף אותי. קום, הבט, ועזרני!
5 אתה, ה’ אלוהי צבעות, אלוהי ישראל,
התעורר להעניש גויים. אל תחנן לבוגדים רשעים. סלה.
6 ישובים בערב, ייללים ככלבים,
והסתובבו בעיר.
7 הנה, בפיהם יקיאו.
חרבות בשפתיהם,
“כי”, אמרו, “מי שומע אותנו?”
8 ואתה, ה’, תצחק להם.
אתה לועג לכל הגויים.
9 עוזי, אשמור לך,
כי אלוהים מבצרי.
10 אלוהי ילך לפניי בחסדו. אלוהים יתן לי לראות את אויבי בניצחון.
11 אל תהרגו אותם, פן ישכח עמי. פזרו אותם בכוחך והפילו אותם,
ה’ מגן שלנו.
12 על חטאת פיו ודברי שפתיהם,
ילכדו בגאוותם,
על קללות ושקרים אשר ידברו.
13 כליתם בחרון אפו. כליתם, ולא יהיו עוד. ידעו כי אלוהים מושל ביעקב,
עד קצה הארץ. סלה.
14 בערב ישובו.
יללו ככלב, ויסובו בעיר.
15 ינדדו הלוך ושוב אחר אוכל,
והיו לילה וחיכו אם לא ישבעו.
16 אך אשיר על כוחך.
כן, אשיר על חסדיך בבוקר. כי היית מגדלי,
מחסה ביום צרתי.
17 לך, כוחי, אשיר תהילה. כי אלוהים מגדלי, אלוהי חסדי.
תהילים: פט
1 אשיר חסדו של ה’ לעולם. בפי אודיע נאמנותך לדורות.
2 אכן אגיד: “לעולם חסד עומד.
אתה כוננת שמים.
נאמנותך בהם.”
3 “כרתי ברית לבחירי,
נשבעתי לדוד עבדי,
4 ‘עד עולם אקים את זרעך,
ואבנה את כסאתך לדורות’.”
סלה.
5 השמים ישבחו נפלאותיך, ה’;
וגם בקהל קדשים.
6 כי מי בשמים יתווה לה’?
מי בבני שמים כמו ה’,
7 אל נורא מאוד בעצת קדשים,
לירא מכל סביבותיו? 8 ה’ אלוהי צוואות, מי גיבור כמוך? ה’, סביבך אמונתך.
9 אתה מושל בגאון ים. כי יעלו גליו, אתה משקיט אותם.
10 כתר רחב כהרוג. בזרועך החזקה פיזרת אויביך.
11 לך השמים, לך גם הארץ; תבל ומלוא. אתה ייסדתם.
12 צפון ודרום, אתה בראתם. תבור וחרמון ישמחו בשמך.
13 לך זרוע חזקה. ידך חזקה, וימינך נשאה.
14 צדק ומשפט יסוד כסאך. חסד ואמת הולכים לפניך.
15 אשרי העם הלומד לשבחך. באור נוכחותך הולכים, ה’.
16 בשמך ישמחו כל היום.
בצדקתך נישאו.
17 כי אתה תפארת עוזם.
בחסדך תרומם קרננו.
18 כי לה’ מגןנו;
מלכנו לקדוש ישראל.
19 אז דברת בחזון אל קדושיך,
ותאמר, “נתתי כוח לגיבור.
רוממתי בחור מן העם.
20 מצאתי את דוד עבדי.
משחתי אותו בשמן קדשי,
21 אשר ידי תיכון בו.
וגם זרועי תחזק אותו.
22 לא אויב יעמוד עליו.
לא רשע ילש אותו.
23 אכה את אויביו לפניו,
ואכה את שונאיו.
24 אמונה וחסדיי יהיו עמו.
בשמי תרומם קרנו.
25 ואשים את ידו על הים,
ועל נהרות ימינתו.
26 יקרא לי, ‘אתה אבי,
אלוהי וצור ישעי’! 27 ואשמינו בכורי,
עליון במלכי הארץ.
28 אשמור לו את חסדי לעד.
בריתי תעמוד לו.
29 ואשים את זרעו לעד,
וכימי כסאו.
30 אם עזבו בניו תורתי,
ובמשפטי לא ילכו;
31 אם חקתיי יפרו,
ומצוותיי לא ישמרו;
32 ואפקח בשבט חטאתם,
ועוונם במכות.
33 ולא אסור ממנו לגמרי חסדי,
ולא אתן לאבד אמונתי.
34 לא אפר בריתי,
ולא אשנה את אשר דברו שפתיי.
35 פעם נשבעתי בקדושי,
לא אשקר לדוד.
36 זרעו יעמוד לעד,
כסאו כשמש לפני אותי.
37 כמו יקום לנצח,
עד נאמן בשמים.”
סלה.
38 ואתה דחיתה ותבזה.
כעסת על משיחך.
39 הפרת את ברית עבדך.
טמאת כתרו בעפר.
40 שברת את כל גדרותיו.
החרבת מבצריו.
41 כל עוברי הדרך גוזלים אותו.
הוא היה לחרפה לשכניו.
42 רוממת ימין אויביו.
שמחת את כל אויביו.
43 כן, השבית את שפת חרבו,
ובמלחמה לא תמכת בו.
44 כלית את תפארתו,
והפילת את כסאו ארצה.
45 קיצרת את ימי נעוריו.
כסתהו בושה. סלה.
46 עד מתי, ה’? התחבא לנצח? האם תקדח אפו כאש? 47 זכור כמה קצר ימי! כי מה הבל בראת את כל בני האדם! 48 מי איש יחיה ולא ראה מות,
מי יציל את נפשו מכף שאול? סלה.
49 ה’ איה חסדיך ראשונים,
אשר נשבעת לדוד באמונתך?
50 זכור, ה’, את חרפת עבדיך,
כי אני נשא בלבי את חרפות כל העמים הגיבורים,
51 אשר לעגו אויביך, ה’,
אשר לעגו את צעדי משיחך.
52 ברוך ה’ לעד. אמן ואמן.
תהילים: קי”ט
1 אשרי תמימי דרכיו,
ההולכים בתורת ה’.
2 אשרי שומריו חקתיו,
המבקשים אותו בכל לבבם.
3 גם לא עשו דבר.
בדרכיו הולכים.
4 מצותיך צוית,
למען נצייתן.
5 לו היו דרכי יציבות
לשמיעת חקתיך!
6 אז לא אובייש,
בחשבון כל מצוותיך.
7 אודה לך בכנות לב,
בלמדתי משפטיך הצדק.
8 אשמור חקתיך.
אל תעזבני לגמרי.
9 איך ישמור נער דרכו טהור?
בחיה כדברך. 10 בכל לבי דרשתיך. אל תתנו לי לסטות ממצוותיך.
11 טמנתי דברך בליבי,
פן אחטא לך.
12 ברוך אתה ה’. למדני חוקיך. 13 בשפתיי הגידתי את כל משפטי פיך. 14 בדרך עדותיך שמחתי,
ככל עושר.
15 אהרהר בפקודותיך,
ואראה דרכיך. 16 בחקותיך אשמח, לא אשכח דברך. 17 עשה טוב לעבדך, אחיה ואשמע דברך. 18 פקח את עיני,
אראה נפלאות מתורתך. 19 גר אני בארץ.
אַל תסתר מצוותיך ממני.
20 נפשי אכלה בכמיהה למשפטיך בכל עת.
21 גערת בגאים מקוללים,
הסועים ממצוותיך.
22 הסיר ממני חרפה ובוז,
כי שמרתי חוקיך.
23 אם ישבו שרים וידבשו אותי,
בחוקותיך יהגה עבדך.
24 כי חוקיך חפצי,
ויועצי.
25 נשמתי שפלה בעפר.
כדברך החייתי!
26 הסברתי דרכי ועניתני.
למדני חוקיך.
27 אבין תורת פקודיך,
אז אחשוב על נפלאותיך.
28 יָעֲפָה נפשי מעצב.
חזקני כדברך.
29 שמרני מדרך מרמה. תן לי תורתך בחן!
30 בדרך אמת בחרתי. על תורתך שמתי לבבי.
31 בחוקייך, ה’, דבק. אל תתן לי בושה.
32 בדרך מצוותיך ארוץ,
כי שחררת את ליבי.
33 למדני, ה’, דרך חוקיך. עד סוף אשמור אותם.
34 הבן אותי, ואשמור תורתך. כן אשמעה בכל לבי.
35 כווניני בדרך מצוותיך,
כי חפצתי בהם.
36 הפנה את ליבי אל חוקיך,
לא אל רווח אנוכי.
37 הפנה את עיני מלהביט בהבל. בדרכיך החייני.
38 מלא את דבריך לעבדתך,
למען תירא.
39 הסר חרפתי אשר יראתי,
כי טובים משפטיך.
40 הנה, לפקודותיך אני משתוקק,
בצדקתך החייני.
41 וגם יבוא אלי חסדך,
ישועך כדברך.
42 לכן אענה מחרף אותי,
כי בדברך בטחתי.
43 אל תחטוף דבר אמת מפי,
כי במשפטיך תקוותי.
44 לכן אשמע תורתך תמיד,
לעולם ונצח.
45 בחירה אלכה,
כי דרשתי פקודותיך.
46 וגם אדבר חוקיך אדבר לפני מלכים,
ולא אבוש. 47 אשמח במצוותיך,
כי אהבתי אותן.
48 אשלח ידי למצוותיך אשר אהבתי.
אהרהר בחוקייך.
49 זכר דברך לעבדתך,
כי תקוותי.
50 זאת נחמתי בצערי,
כי דברך החייתי אותי.
51 יהירים לועגים לי מאוד,
ומתורתך לא אסורה.
52 זכרתי משפטיך מקדם, ה’,
ואנחמתי.
53 חרון אחזה בי,
בגלל רשעים עזבי תורתך.
54 חוקותיך היו לי שירים,
בבית שבי.
55 זכרתי שמך, ה’, בלילה,
ואת תורתך אשמע. 56 זאת דרכי,
אשמור פקודיך.
57 יהוה חלקי. נשבעתי לשמוע דבריך.
58 בקשתי את חןך בכל לבי. רחמני כדברך.
59 חשבתי דרכי,
ואל חוקיך השבתי צעדי.
60 אמהר ולא אאחר,
לשמיע מצוותיך.
61 חבלי רשעים יקשורני,
ולא אשכח תורתך.
62 בחצות הלילה אקום להודות לך,
בגלל משפטיך הצדק.
63 רֵעַד אֲנִי לְכָל יְרָאֵיךָ,
לִשְׁמֹרֵי פְקֹדֶיךָ.
64 מַלֵּאת הָאָרֶץ חַסְדֶךָ, ה’. לַמְדֵנִי חֻקְתֶיךָ.
65 הַטִּיב לְעַבְדֶךָ,
כְּדַבְרֶךָ, ה’.
66 לַמְדֵנִי שְׁפָּט וּדַעַת,
כִּי אֶמְמַנִּי בְּמִצְוָתֶיךָ.
67 לפני שעניתי, תעה;
ועתה שמרתי דברך.
68 טוב אתה ועושה טוב.
למדני חוקיך.
69 גאוותנים מרחו עליי שקר.
בכל ליבי,
אשמור פקודיך.
70 קשיח כשמן לבם,
ואני חפצתי בתורתך.
71 טוב לי כי עניתי,
למען אלמד חוקיך.
72 טובה לי תורת פיך
מאלפפי זהב וכסף.
73 ידיך עשו אותי ויצרו אותי. הביני אותי, למען אלמד מצוותיך.
74 יראיך יראו אותי ושמחו,
כי בדברך תקוותי. 75 אדוני ידעתי כי צדיקים משפטיך,
כי באמונה עניתני.
76 יהי נא חסדך לנחמתי,
כדברך לעבדתך.
77 יבואו חסדיך אלי, ואחיה;
כי תורתך חפצי.
78 יבוש גאים,
כי נפלי אני ברשע.
אחשוב בפקודותיך.
79 יפנו אלי יראיך.
ידעו חוקיך.
80 יהיה ליבי תמים ממשפטיך,
פן אבוש.
81 נפשי נואשת לישועתך.
אני קוה לדבריך.
82 עיניי נואשות לדבריך. אאמר, “מתי תנחמני?”
83 כי הייתי כנאד בעשן.
לא אשכח חקייך.
84 כמה ימי עבדך? מתי תעשה משפט על רודפי?
85 גאוות חפרו לי בורות, בניגוד לתורתך.
86 נאמנות כל מצוותיך. רודפיני ללא עוול. עזרני!
87 כמעט מחני מן הארץ,
ולא עזבתי פקודיך.
88 שמור חיי כחסדך,
ואקשייע לחוקי פיך.
89 ה’ דברך קבוע בשמים לנצח.
90 לדור ודור נאמנותך. כוננת הארץ, והיא עומדת.
91 חקיקיך עומדים עד היום הזה,
כי הכל משרתך.
92 לולא הייתה תורתך חפצי,
הייתי אובד בצניי.
93 לעולם לא אשכח פקודיך,
כי בהן החייתי אותי.
94 לך אני. הושיעני,
כי בקשתי פקודיך.
95 רשעים חכו לי, להשמידני. אשקול חוקיך.
96 לכל שלמות ראיתי גבול,
ומצוותיך אינן מוגבלות.
97 מה אהבתי את תורתך! היא הגיגתי כל היום.
98 מצוותיך מחכימות אותי מאויבי,
כי תמיד מצותיך עמי.
99 רב בינתי מכל מורי,
כי עדותיך הגיגתי.
100 רב מזקנים אני מבין,
כי שמרתי פקודותיך.
101 שמרתי רגלי מכל דרך רעה,
למען אשמור דברך.
102 לא סוטה ממשפטיך,
כי לימדתני.
103 מה מתוקות דבריך לחכי,
מדבש לפיי!
104 בְּפִקְדֶיךָ אַבִּינָה;
לכן אשנא כל דרך שקר.
105 נֵר לָרַגְלַי דְּבָרְךָ,
ואוֹר לַנְתִיבִי.
106 נִשְׁבַּעְתִּי וַאֲמַרְתִּי,
אֶשְׁמַע פִּי צַדְקֶיךָ.
107 עָנִי מְאֹד. ה’ כְּדַבְרֶךָ הַחֲיִינִי.
108 נָא קָבַל מִנְדֹּב פִּי. ה’, לַמְדֵנִי פִּיקוֹתֶיךָ.
109 נַפְשִׁי בְּיָדִי תָּמִיד,
וְלֹא אִשְׁכַּח תּוֹרְתֶךָ.
110 רְשָׁעִים טִמְנוּ לִי מְקוּדָה,
וְלֹא סָטַתִּי מִפְּקֻדֶיךָ.
111 עוֹלָם נִרְשַׁתִּי עֲדוּתֶיךָ,
כִּי חֲדַת לִבִּי הֵן.
112 שִׁמְתִּי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקְתֶיךָ עוֹד עַד קֹץ.
113 שְׁנָא אֲנָשִׁים כְּפִלּוּפִים,
וְתוֹרְתֶךָ אַהֲבֵה.
114 אַתָּה מְסוֹבֵרִי וּמְגִינִי.
115 סוּרוּ מִמֶּנִּי, עֲשֶׂי רָעִים,
למען אֶשְׁמֹר מִצְווֹת אֱלֹהַי.
116 תַּמְכִּינִי כְּדַבְרֶךָ וָאֶחְיָה.
117 תַּמְכִּינִי וְאֶהְיֶה צְלַח,
וְאֶפְשַׁב חֻקְתֶיךָ תָּמִיד.
118 דַּחְתָּ כָּל הַסּוֹרִים מֵחֻקְתֶיךָ,
כִּי רַמָּתָם הַשְׁוָל.
119 כְּסִיג תַּסְרִי כָּל רְשָׁעֵי אֶרֶץ.
לָכֶם אֹהֲבֵה עֲדוּתֶיךָ.
120 בְשָׂרִי רָעַת מִפְּחָדְךָ.
אני ירא ממשפטיך. 121 צדק וצדק עשיתי. אל תעזבני בידי עושקיי. 122 דאג לשלום עבדך. אל תדכאני גאים. 123 עיניי יכאו בך, אל דברך הצדק. 124 עשה עם עבדך כחסדך. למדני חוקיך. 125 אני עבדך. הביני,
וידעתי עדותיך. 126 עת לעשות, ה’,
כי עברו תורתך. 127 לכן אהבתי את מצוותיך מזהב,
וכן מזהב טהור. 128 לכן אחשב את כל פקודיך לנכונות. כל דרך שקר אשנא.
129 נפלאות עדותיך,
לכן תשמור נפשי.
130 פתח דבריך מאיר.
יתן תבונה לפשטים.
131 פתחתי פי ונאנחתי,
כי חפצתי למצוותיך.
132 פנה אלי וחנני,
כאשר אתה עושה תמיד לאוהבי שמך.
133 הצב צעדי בדברך.
אל תתן לכל עוול לשלוט בי.
134 גאליני ממעשי אדם,
ואקיים פקודיך.
135 האיר פניך על עבדך.
למדני חקתיך.
136 נחלי דמעה יזלגו על עיניי,
כי לא שמרו תורתך.
137 צדיק אתה ה’.
משפטיך ישרים.
138 צדקתך ציווית, נאמנות הן.
139 קנאתי תששה אותי,
כי אויבי התעלמו מדבריך.
140 הבטחותיך נבדקו היטב,
ועבדך אהב אותם.
141 קטן ובוז אני. פקודיך לא אשכח.
142 צדקתך צדק עולם. תורתך אמת.
143 צרה ומצוקה אחזו אותי. מצוותיך חפצי.
144 עדותיך צדקות לנצח. הביניני ואחיה.
145 בכל לבי קראתי. ענני, יהוה! אשמור חוקיך.
146 קראתי אליך, הושיעני! אשמע חוקיך.
147 לפני שחר אקום ואצעק.
תקוותי בדבריך.
148 עיניי פקוחות במשמרות הלילה,
למען אחשוב בדברך.
149 שמע קולי כחסדך.
החייני, ה’, כמשפטיך.
150 קרבים רודפי רשע.
רחוקים מתורתך.
151 קרוב אתה, ה’.
כל מצוותיך אמת.
152 מעולם ידעתי מעדותיך,
כי לעולם יסדתם אותם.
153 הבט בצניי והצילני,
כי לא שכחתי תורתך.
154 דברי משפטי ופדיתי!
כדברך החייני.
155 רחוקה ישועה מרשעים,
כי לא מבקשים חוקיך.
156 רבות רחמיך, ה’. כמשפטיך החייני.
157 רבים רודפי וצורבי. לא סטיתי מעדותיך.
158 אביט בסוררים במאוס,
כי לא שמרו דברך.
159 ראה כמה אהבתי פקודיך. החייני, ה’, כחסדך.
160 כל דבריך אמת. כל משפטי צדקך עומדים לנצח.
161 נסיכים רדפו אותי ללא סיבה,
ולבי ירא מדבריך.
162 אשמח בדברך,
כמוצא שלל רב.
163 שנאתי ותועבתי שקר. תורתך אהבתי.
164 שבע פעמים ביום אשבח אותך,
בגלל משפטיך הצדק.
165 שלום גדול לאוהבי תורתך. אין מכשול להם.
166 לישועך ה’ קיוויתי. מצוותיך עשיתי.
167 עדותיך שמרה נפשי. אהבתם מאוד.
168 שמעתי פקודיך ועדותיך,
כי כל דרכי לפניך.
169 תבוא צעקתי לפניך, ה’. תביני כדברך.
170 תבוא תחני לפניך. כדברך הצילני.
171 תשמיע שפתיי תהילה,
כי למדני חוקיך.
172 תשיר לשוני דברך,
כי צדק כל מצוותיך.
173 תהי ידך לעזרני,
כי בחרתי פקודיך.
174 ייחלתי לישועך, ה’. תורתך חפצי.
175 תחיה נפשי, ואודה אותך. משפטיך יעזרו לי.
176 כצאן אובד תטעיתי. בקש עבדך, כי לא אשכח מצוותיך.
משלי: כט
1 מוגער וקשה עורפו, יפגע פתאום, ללא תרופה.
2 בצדיקים ישגשג עם,
וברשעים ישלטו עם נאנק.
3 אוהב חכמה ישמח את אביו,
וחבר זונות יבזבז את עושרו.
4 מלך בצדק ייצב ארץ,
ולוקח שוחד הורס אותה.
5 איש מחמיא לרעך,
פורש רשת לרגליו.
6 איש רשע נלכד בחטאו,
והצדיק ישיר וישמח.
7 צדיק דואג למשפט עניים,
רשעים אינם דואגים לדעת.
8 לעגים יסעו עיר,
וחכמים ישבו כעס. 9 אם חכם ילך למשפט עם איש טיפש,
הטיפש יתעצבן או יתלוצץ, ואין שלום.
10 צמאי דם ישנאו איש ישרים;
וחי ישרים יבקשו.
11 טיפש יוציא את כל כעסו,
וחכם ישלוט.
12 אם שליט ישמע שקר,
כל עבדיו רשעים.
13 זה משותף לעני ולמדכא:
ה’ נותן מראה לעיני שניהם.
14 מלך השופט עניים בצדק,
כסאו יהיה כונן לעד.
15 שבט מוסר נותן חוכמה,
וילד שננטש לעצמו יביא בושה לאמו.
16 כאשר ירבו רשעים, ירבו חטא;
והצדיקים יראו את מפלתם.
17 יסור בנך, והוא יתן לך שלום; כן, הוא יביא עונג לנפשך.
18 במקום שאין גילוי, העם משליך רסן;
אך שומר תורה ברוך.
19 עבד לא יתוקן בדברים.
גם אם יבין, לא יענה.
20 האם תראה אדם ממהר לדבריו?
יש תקווה גדולה לכסיל מאשר לו.
21 מי שמפנק את עבדו מנעוריו
יהיה לבן בסוף.
22 איש כועס מעורר ריב,
ואיש זועם רב חטא.
23 גאוות אדם משפילה אותו,
אבל מי שנפגע רוח ירפה כבוד.
24 מי ששותף לגנב הוא אויב לנפשו.
ישב שבועה, אך לא יעז להעיד.
25 פחד אדם יהיה למלכודת,
וכל אשר יבטח ביהוה יִשְׁמָר.
26 רבים מבקשים חן מושל,
וצדקת אדם מאת יהוה.
27 איש ישר יתעב צדיק,
וישרי דרכיהם יתעבו רשעים.
הברית הישנה: יהושע כא:א – כב:כ
כא:א ויגשו ראשי האבות של הלוים אל אלעזר הכהן ואל יהושע בן נון ואל ראשי האבות לשבטים של בני ישראל. ב וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּהֶם בַּשִּׁלֹה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן לֵאמֹר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה לִתֵּת לָנוּ עָרִים לִשְׁבָּת בָּהֶן וְגַרְשָׁה לְמִקְנֵינוּ. ג וַיִּתְּנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַלֵּוִים מֵנַחֲלָתָם כְּמוֹת יְהוָה אֶת הַעָרִים הָאֵלֶּה וְגַרְשָׁהָן. ד וַיָּצָא הַגּוֹרֵל וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן מֵהַלֵּוִים הָיוּ בַּגּוֹרֵל מֵשְׁבֶט יְהוּדָה וּמֵשְׁבֶט שִׁמְעוֹנִי וּמֵשְׁבֶט בְּנִימִין. ה ולשאר בני קהת היו בגורל ממשפחות שבט אפרים וממטה דן ומחצי שבט מנשה.6 לבני גרשון היו בגורל ממשפחות שבט יששכר וממטה אשר וממטה נפתלי ומחצי שבט מנשה בבשן שלוש עשרה ערים.7 ולבני מררי למשפחותיהם היו משבט ראובן וממטה גד וממטה זבולון שתים עשרה ערים.8 ובני ישראל נתנו ללוים בגורל את הערים האלה ואת מגרשן כאשר צוה ה’ ביד משה. ט וממט בני יהודה וממט בני שמעון נתנו את הערים האלה אשר נזכרות בשמן: י והיו לבני אהרן ממשפחות הקהתי אשר מבני לוי כי להם היה הגורל הראשון. יא נתנו להם את קרית ארבע אבי ענק הוא חברון בהר יהודה ואת מגרשיה סביבותיה. יב ואת שדות העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה לאחזתו. יג לבני אהרן הכהן נתנו את חברון ואת מגרשה עיר מקלט רוצח ואת לבנה ואת מגרשה, יד ואת יתיר ואת מגרשה ואת אשתמע ואת מגרשה, טו ואת חולון ואת מגרשה ואת דביר ואת מגרשה, טז ואת עיין ואת מגרשה ואת יוטה ואת מגרשה ואת בית שמש ואת מגרשה ערים תשע משני השבטים האלה. יז ממטה בנימין את גבעון ואת מגרשה ואת גבע ואת מגרשה, יח את ענתות ואת מגרשה ואת עלמון ואת מגרשה ערים ארבע. יט כל ערי בני אהרן הכהנים היו שלש עשרה ערים ואת מגרשה. 20 משפחות בני קהת הלוים ושאר בני קהת היו להם ערי גורלם משבט אפרים. 21 ויתנו להם את שכם ואת מגרשה בהר אפרים, עיר מקלט רוצח, ואת גזר ואת מגרשה, 22 ואת קפצים ואת מגרשה, ואת בית חורון ואת מגרשה–ערים ארבע. 23 ממטה דן את אלתק ואת מגרשה, את גבתון ואת מגרשה, 24 את איילון ואת מגרשה, את גת רימון ואת מגרשה–ערים ארבע. 25 מחצי שבט מנשה את תנח ואת מגרשה, ואת גת רימון ואת מגרשה–ערים שתיים. 26 כל ערי משפחות בני קהת הנותרים היו עשר ואת מגרשה. 27 לבני גרשון ממשפחות הלוויים, מחצי שבט מנשה, את גלון בבשן ואת מגרשה, ואת בעשתרה ואת מגרשה שתיים ערים. 28 משבט יששכר, את קישיון ואת מגרשה, את דברת ואת מגרשה, 29 את ירמות ואת מגרשה, את עין גנים ואת מגרשה ארבע ערים. 30 משבט אשר, את משאל ואת מגרשה, את עבדון ואת מגרשה, 31 את חלקי ואת מגרשה, ואת רחוב ואת מגרשה ארבע ערים. 32 משבט נפתלי, את קדש בגליל ואת מגרשה, את עיר מקלט הרוצח, ואת חמות דור ואת מגרשה, ואת קרתן ואת מגרשה שלוש ערים. לג כל ערי הגרשוני למשפחותיהם היו שלש עשרה ערים ומגרשיהן. לד למשפחות בני מררי, הלויים הנותרים, משבט זבולון, את יקנעם ואת מגרשיה ואת קרחת ואת מגרשיה, לה דמנה ואת מגרשיה ואת נהלל ואת מגרשיה – ארבע ערים. לו משבט ראובן, את בצר ואת מגרשיה ואת יהץ ואת מגרשיה, לז קדמות ואת מגרשיה ואת מפעאת ואת מגרשיה – ארבע ערים. לח משבט גד, את רמות בגלעד ואת מגרשיה, עיר מקלט רוצח, ואת מחניים ואת מגרשיה, לט חשבון ואת מגרשיה ואת יעזר ואת מגרשיה – ארבע ערים בסך הכל. מ כל אלה היו ערי בני מררי למשפחותיהם, שאר משפחות הלויים. וְגוֹרְלָם הָיָה שְׁנַע עֶרִים שְׁתֵּים עָרִים.מא כל ערי הלוים בתוך נחלת בני ישראל היו ארבעים ושמונה ערים ומגרשיהן. 42 הערים האלה, כל אחת ומגרשיהן סביבותיהן, כך היה לכל הערים האלה. 43 וַיַּתֵּן יְהוָה לישראל את כל הארץ אשר נשבע לתת לאבותם, וַיַּרְשִׁימָהּ וַיַּשְׁבוּ בָּהּ. 44 וַיַּנְחַת יְהוָה לָהֶם מסביב ככל אשר נשבע לאבותם, ולא עמד איש מכל אויביהם לפניהם; וַיְתַּן יְהוָה אֶת כָּל אויביהם בידם. 45 לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דיבר יְהוָה לבית ישראל, הכל היה. 1 ויקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה. 2 ויאמר אלהם: שמרתם את כל אשר צוה משה עבד ה’ אתכם, ושמעתם בקולי בכל אשר צוהיתי אתכם. 3 לא עזבתם את אחיכם מזה ימים רבים עד היום הזה, ושמרתם את משמרת מצות ה’ אלהיכם. 4 ועתה נוח ה’ אלהיכם לאחיכם כאשר דבר אלהם; ועתה שובו ולכו לאהליכם אל ארץ אחזתכם אשר נתן לכם משה עבד ה’ בעבר הירדן. 5 רק שמרו מאוד לעשות את המצווה והתורה אשר צוה אתכם משה עבד ה’ לאהבה את ה’ אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמור את מצוותיו ולדבק בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. 6 ויברך אותם יהושע וישלחם; וילכו לאהליהם. ז ולחצי שבט מנשה נתן משה בבשן ולחצי השני נתן את יהושע על אחיהם מעבר הירדן מערבה. וגם כששלח אותם יהושע לאהליהם, הוא ברך אותם. ח וידבר אלהם לאמר: שובו בעושר רב לאהליכם ובבהמה רבה מאוד, בכסף ובזהב ובנחשת ובברזל ובבגדים רבים מאוד. חלקו את שלל אויביכם עם אחיכם. ט וישבו בני ראובן ובני גד וחצי שבט מנשה, וילכו מאת בני ישראל, משילה אשר בארץ כנען, ללכת אל ארץ גלעד אל ארץ אחזתם אשר ירשו כמצוות ה’ מאת משה. י וַיָּבֹאוּ אֶל־חֶרֶד הַיַּרְדֶן אֲשֶׁר בָּאָרֶץ כְּנַעַן וַיַּבְנוּ שָׁם בְּנֵי־רְאוּבֶן, בְּנֵי־גָד וְחַצִּי־שְׁמֶט מְנַשְׁה, מִזְבֵּחַ גָּדוֹל לִמְרָאֵל. יא וַיַּשְׁמְעוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הִנֵּה בְּנֵי־רְאוּבֶן, בְּנֵי־גָד וְחַצִּי־שְׁבֵּט מְנַשְׁה בָּנוֹ מִזְבֵּחַ בְּפָנֵי־אֶרֶץ כְּנַעַן, בְּעַרְדֶּן הַיַּרְדֶּן, מִצַּד אֲשֶׁר לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל. יב וַיַּשְׁמְעוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, וַיִּקְהֻסְפוּ כָּל־קֹהֶל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שִׁילָה, לַעֲלֹת עֲלֵיהֶם לַמִּחָמָה. יג וַיַּשְׁלַחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־בְּנֵי ראובן וְאֶל־בְּנֵי גד וְאֶל־חצי שְׁבַט מְנַשְׁה אֶל־אֶרֶץ גִּלְעָד אֶת־פִּינְחַס בֶּן־אֶלֶעָזָר הַכֹּהֵן. יד, וְעִמּוֹ עֲשֶׂרָה נְשִׂיאים, נשיא אחד לִשְׁבְט יְשָׂרָאֵל, וְהָיוּ כָּל־אֶחָד אֶל־בְּנֵי־רְאוּבֶן וְאֶל־בְּנֵי־גָד וְאֶל־חצי שְׁבַט מְנַשְׁה אֶל־אֶרֶץ גִּלְעָד, וַיַּדְבְּרוּ אֵלֶּהֶם לֵאמֹר. טז, כֹּה אָמַר כָּל־קְהַל־יְהוָה: מָה הַפֶּשֶׁה זֹאת אֲשֶׁר עָשַׂתם בְּאֱלֹהֵי יְשָׂרָאֵל, לְסַב הַיּוֹם מֵאַחֲרֵי ה’, בְּבִינַתֶּם לָכֶם מִזְבֵּחַ לַמָּרוּ הַיּוֹם בְּה’. יז הקטנה לנו עוון פעור אשר לא טהרנו ממנו עד היום הזה כי הייתה מגפה על קהל ה’ יח ושובתם היום מאחרי ה’ והיה כי מרדתם היום ביהוה ומחר יאנף בכל קהל ישראל.יט ואם טמאה ארץ אחזתכם עברה אל ארץ אחזת ה’ אשר שוכן בה אהל ה’ וירשתם בתוכנו ואל תמרדו ביהוה ואל תמרדו בנו לבנות לכם מזבח מלבד מזבח ה’ אלהינו.כב הלא עכן בן זרח חטא בחרם וירד חמה על כל קהל ישראל ולא ימות האיש ההוא לבדו בעוונו.
הברית החדשה: לוקס כ’:1-26
כ’:1 באחד הימים ההם, כאשר לימד את העם בבית המקדש ומבשר את הבשורה, באו אליו ראשי הכוהנים והסופרים עם הזקנים.
2 שאלו אותו: “אמור לנו, באיזו סמכות אתה עושה את הדברים האלה? או מי נותן לך את הסמכות הזו?”
3 ענה להם: “גם אני אשאל אתכם שאלה אחת. אמרו לי:
4 טבילת יוחנן, האם הייתה מן השמים, או מבני אדם?”
5 התלבטו ביניהם ואמרו: “אם נאמר ‘מן השמים’, יאמר ‘מדוע לא האמנתם לו’?
6 אבל אם נאמר ‘מבני אדם’, כל העם ירגמו אותנו בסקול, כי הם משוכנעים שיוחנן היה נביא.”
7 הם ענו שאינם יודעים מאיפה זה.
8 ישוע אמר להם: “גם אני לא אגיד לכם באיזו סמכות אני עושה את הדברים האלה.”
9 הוא החל לספר לעם את המשל הזה: “איש אחד נטע כרם, השכיר אותו לחקלאים, והלך למדינה אחרת לזמן רב.
10 במועד המתאים שלח עבד אל החקלאים לקחת את חלקו מפרי הכרם. אבל החקלאים היכו אותו ושלחו אותו ריקם.
11 הוא שלח עבד אחר, וגם הם היכו אותו, התעללו בו ושלחו אותו ריקם.
12 הוא שלח עוד עבד שלישי, וגם הוא פצעו אותו וגירשו אותו.
13 בעל הכרם אמר: ‘מה אעשה? אשלח את בני האהוב. אולי בראותו יכבדו אותו.’
14 אבל כשראו אותו החקלאים, התווכחו ביניהם ואמרו: ‘זה היורש. בואו נהרוג אותו, כדי שהירושה תהיה שלנו’. 15 הם זרקו אותו אל מחוץ לכרם והרגו אותו. מה איפוא יעשה להם בעל הכרם?
16 הוא יבוא וישמיד את הכורמים האלה, ואת הכרם יתן לאחרים. כששמעו זאת, אמרו: “לעולם לא!”
17 אבל הוא הביט בהם ואמר: “אם כן, מה כתוב: ‘האבן אשר דחו הבונים, היא הייתה אבן פינה ראשית?’
18 “כל מי שייפול על האבן הזאת ישבר לרסיסים, וכל מי שתיפול עליה היא תכתש לאבק.”
19 ראשי הכוהנים והסופרים ביקשו לשים עליו יד באותה שעה, אך פחדו מהעם – כי ידעו שהוא אמר עליהם את המשל הזה.
20 הם עקבו אחריו ושלחו מרגלים, שהעמידו פנים שהם צדיקים, כדי שילכודו בדבר שאמר, כדי להסגירו לידי השלטון ולסמכות המושל.
21 הם שאלו אותו: “רבי, אנחנו יודעים שאתה אומר ומלמד את הטוב, ואינך משליך פנים לאיש, אלא מלמד באמת את דרך האלוהים.
22 האם מותר לנו לשלם מס לקיסר או לא?”
23 אך הוא הבין את ערמומיותם ואמר להם: “למה אתם מנסים אותי?
24 הראו לי דינר. דמותו וכתובתו של מי עליו?” הם ענו: “של הקיסר.”
25 הוא אמר להם: “אם כן תנו לקיסר את אשר לקיסר, ולאלוהים את אשר לאלוהים.”
26 הם לא יכלו ללכוד אותו בדבריו לפני העם. הם התפלאו על תשובתו ושתקו.
January 29
THEINC-HIM DAILY BIBLE MEDITATION
Psalms: 29, 59, 89, 119, 149
Proverbs: 29
Old Testament: Joshua 21:1 – 22:20
New Testament: Luke 20:1 – 26
I am a Jewish Believer, a believer in
Father G-D (Abba Father), Yeshua HaMashiach (Jesus the Christ),
and Ruach HaKodesh (the Holy Spirit)!
We offer various ways for you to study the Holy Bible:
through my blogs, Podcasts, and site @
https://theinc-him-daily-bible-meditation.blogspot.com
https://www.spotify.com/THEinc-HIM Daily Bible Meditation
https://www.facebook.com/THEINCHIM.Daily.Meditation
https://www.instagram.com/jeffreyedwardstuart
https://theinchimdailybiblemeditation.wordpress.com
At any of the blogs or site, please pick the current date or any day you want to study and enjoy growing with the living word of G-D.
You never know when the LORD will call you home – for judgment!
Yours in Yeshua!
ffeJ יַעֲקֹב Ya’akov
29 בינואר
מדיטציית תנ”ך יומית THEINC-HIM
תהילים: כט, נט, פט, קיט, קמט
משלי: כט
הברית הישנה: יהושע כא:א – כב:כ
הברית החדשה: לוקס כא:א – כו
אני יהודי מאמין, מאמין ב
אבי אלוהים (אבא), ישוע המשיח (ישוע המשיח),
וברוח הקודש (רוח הקודש)!
אנו מציעים לכם דרכים שונות ללמוד את התנ”ך:
דרך הבלוגים שלי, הפודקאסטים ואתר @
https://theinc-him-daily-bible-meditation.blogspot.com
https://www.spotify.com/THEinc-HIM מדיטציית תנ”ך יומית
https://www.facebook.com/THEINCHIM.Daily.Meditation
https://www.instagram.com/jeffreyedwardstuart
https://theinchimdailybiblemeditation.wordpress.com
בכל אחד מהבלוגים או האתרים, אנא בחרו את התאריך הנוכחי או כל יום שתרצו ללמוד וליהנות מצמיחה עם דבר אלוהים החי.
לעולם אינכם יודעים מתי ה’ יקרא לכם הביתה – למשפט!
שלכם בישוע!
ffeJ יַעֲקֹב יעקב
JANUARY 28
PSALMS: 28, 58, 88, 118, 148
PROVERBS: 28
OLD TESTAMENT: JOSHUA 19:1 – 22:20
NEW TESTAMENT: LUKE 19:28 – 48
PSALMS: 28
1 To you, LORD, I call.
My rock, don’t be deaf to me;
Lest, if you are silent to me,
I would become like those who go down into the pit.
2 Hear the voice of my petitions, when I cry to you,
When I lift up my hands toward your Most Holy Place.
3 Don’t draw me away with the wicked,
With the workers of iniquity who speak shalom with their neighbors,
But mischief is in their hearts.
4 Give them according to their work,
and according to the wickedness of their doings.
Give them according to the operation of their hands.
Bring back on them what they deserve.
5 Because they don’t regard the works of the LORD,
Nor the operation of his hands,
He will break them down and not build them up.
6 Blessed be the LORD,
Because he has heard the voice of my petitions.
7 The LORD is my strength and my shield.
My heart has trusted in him, and I am helped.
Therefore my heart greatly rejoices.
With my song I will thank him.
8 The LORD is their strength.
He is a stronghold of salvation to his anointed.
9 Save your people, and bless your inheritance.
Be their shepherd also, and bear them up forever.
PSALMS: 58
1 Do you indeed speak righteousness, silent ones?
Do you judge blamelessly, you sons of men?
2 No, in your heart you plot injustice.
You measure out the violence of your hands in the eretz.
3 The wicked go astray from the womb.
They are wayward as soon as they are born, speaking lies.
4 Their poison is like the poison of a snake;
Like a deaf cobra that stops its ear,
5 Which doesn’t listen to the voice of charmers,
No matter how skillful the charmer may be.
6Break their teeth, God, in their mouth.
Break out the great teeth of the young lions, LORD.
7 Let them vanish as water that flows away.
When they draw the bow, let their arrows be made blunt.
8 Let them be as a snail which melts and passes away,
Like the stillborn child, who has not seen the sun.
9 Before your pots can feel the thorns,
He will sweep away, the green and the burning alike.
10 The righteous shall rejoice when he sees the vengeance.
He shall wash his feet in the blood of the wicked;
11 So that men shall say, “Most assuredly there is a reward for the righteous.
Most assuredly there is a God who judges the eretz.”
PSALMS: 88
1 LORD, the God of my salvation,
I have cried day and night before you.
2 Let my prayer enter into your presence.
Turn your ear to my cry.
3 For my soul is full of troubles.
My life draws near to She’ol.
4 I am counted among those who go down into the pit.
I am like a man who has no help,
5 Set apart among the dead,
Like the slain who lie in the grave,
Whom you remember no more.
They are cut off from your hand.
6 You have laid me in the lowest pit,
In the darkest depths.
7 Your wrath lies heavily on me.
You have afflicted me with all your waves.
Selah.
8 You have taken my friends from me.
You have made me an abomination to them.
I am confined, and I can’t escape.
9 My eyes are dim from grief.
I have called on you daily, LORD.
I have spread out my hands to you.
10 Do you show wonders to the dead?
Do the dead rise up and praise you? Selah.
11 Is your loving kindness declared in the grave?
Or your faithfulness in Destruction?
12 Are your wonders made known in the dark?
Or your righteousness in the land of forgetfulness?
13 But to you, LORD, I have cried.
In the morning, my prayer comes before you.
14 LORD, why do you reject my soul?
Why do you hide your face from me?
15 I am afflicted and ready to die from my youth up.
While I suffer your terrors, I am distracted.
16 Your fierce wrath has gone over me.
Your terrors have cut me off.
17 They came around me like water all day long.
They completely engulfed me.
18 You have put lover and friend far from me,
And my friends into darkness.
Psalm 118
1 Give thanks to the LORD, for he is good; his love endures forever.
2 Let Israel say: “His love endures forever.”
3 Let the house of Aaron say: “His love endures forever.”
4 Let those who fear the LORD say: “His love endures forever.”
5 When hard pressed, I cried to the LORD; he brought me into a spacious place.
6 The LORD is with me; I will not be afraid. What can mere mortals do to me?
7 The LORD is with me; he is my helper. I look in triumph on my enemies.
8 It is better to take refuge in the LORD than to trust in humans.
9 It is better to take refuge in the LORD than to trust in princes.
10 All the nations surrounded me, but in the name of the LORD I cut them down.
11 They surrounded me on every side, but in the name of the LORD I cut them down.
12 They swarmed around me like bees, but they were consumed as quickly as burning thorns; in the name of the LORD I cut them down.
13 I was pushed back and about to fall, but the LORD helped me.
14 The LORD is my strength and my defense ; he has become my salvation.
15 Shouts of joy and victory resound in the tents of the righteous: “The LORD’s right hand has done mighty things!
16 The LORD’s right hand is lifted high; the LORD’s right hand has done mighty things!”
17 I will not die but live, and will proclaim what the LORD has done.
18 The LORD has chastened me severely, but he has not given me over to death.
19 Open for me the gates of the righteous; I will enter and give thanks to the LORD.
20 This is the gate of the LORD through which the righteous may enter.
21 I will give you thanks, for you answered me; you have become my salvation.
22 The stone the builders rejected has become the cornerstone;
23 the LORD has done this, and it is marvelous in our eyes.
24 The LORD has done it this very day; let us rejoice today and be glad.
25 LORD, save us! LORD, grant us success!
26 Blessed is he who comes in the name of the LORD. From the house of the LORD we bless you.
27 The LORD is God, and he has made his light shine on us. With boughs in hand, join in the festal procession up to the horns of the altar.
28 You are my God, and I will praise you; you are my God, and I will exalt you.
29 Give thanks to the LORD, for he is good; his love endures forever.
PSALMS: 148
1 Praise the LORD!
Praise the LORD from the heavens!
Praise him in the heights!
2 Praise him, all his angels!
Praise him, all his host!
3 Praise him, sun and moon!
Praise him, all you shining stars!
4 Praise him, you heavens of heavens,
You waters that are above the heavens.
5 Let them praise the name of the LORD, ‘
For he commanded, and they were created.
6 He has also established them forever and ever.
He has made a decree which will not pass away.
7 Praise the LORD from the eretz,
You great sea creatures, and all depths!
8 Lightning and hail, snow and clouds;
Stormy wind, fulfilling his word;
9 Mountains and all hills;
Fruit trees and all cedars;
10 Wild animals and all cattle;
Small creatures and flying birds;
11 Kings of the eretz and all peoples;
Princes and all judges of the eretz;
12 Both young men and maidens;
Old men and children:
13 Let them praise the name of the LORD,
For his name alone is exalted.
His glory is above the eretz and the heavens.
14 He has lifted up the horn of his people,
The praise of all his holy ones;
Even of the children of Yisra’el, a people near to him.
Praise the LORD!
PROVERBS: 28
1 The wicked flee when no one pursues;
But the righteous are as bold as a lion.
2 In rebellion, a land has many rulers,
But order is maintained by a man of understanding and knowledge.
3 A needy man who oppresses the poor
Is like a driving rain which leaves no crops.
4 Those who forsake the law praise the wicked;
But those who keep the law contend with them.
5 Evil men don’t understand justice;
But those who seek the LORD understand it fully.
6 Better is the poor who walks in his integrity,
Than he who is perverse in his ways, and he is rich.
7 Whoever keeps the law is a wise son;
But he who is a companion of gluttons shames his father.
8 He who increases his wealth by excessive interest
Gathers it for one who has pity on the poor.
9 He who turns away his ear from hearing the law,
Even his prayer is an abomination.
10 Whoever causes the upright to go astray in an evil way,
He will fall into his own trap;
But the blameless will inherit good.
11 The rich man is wise in his own eyes;
But the poor who has understanding sees through him.
12 When the righteous triumph, there is great glory;
But when the wicked rise, men hide themselves.
13 He who conceals his sins doesn’t prosper,
But whoever confesses and renounces them finds mercy.
14 Blessed is the man who always fears;
But one who hardens his heart falls into trouble.
15 As a roaring lion or a charging bear,
So is a wicked ruler over helpless people.
16 The ruler who lacks judgment is a great tyrant.
One who hates ill-gotten gain will have long days.
17 A man who is tormented by life blood will be a fugitive until death;
No one will support him.
18 Whoever walks blamelessly is kept safe;
But one with perverse ways will fall suddenly.
19 One who works his land will have an abundance of food;
But one who chases fantasies will have his fill of poverty.
20 A faithful man is rich with blessings;
But one who is eager to be rich will not go unpunished.
21 To show partiality is not good;
Yet a man will do wrong for a piece of bread.
22 A stingy man hurries after riches,
And doesn’t know that poverty waits for him.
23 One who rebukes a man will afterward find more favor
Than one who flatters with the tongue.
24 Whoever robs his father or his mother, and says,
“It’s not wrong.”
He is a partner with a destroyer.
25 One who is greedy stirs up strife;
But one who trusts in the LORD will prosper.
26 One who trusts in himself is a fool;
But one who walks in wisdom, he is kept safe.
27 One who gives to the poor has no lack;
But one who closes his eyes will have many curses.
28 When the wicked rise, men hide themselves;
But when they perish, the righteous thrive.
OLD TESTAMENT: JOSHUA 19:1 – 22:20
19:1 The second lot came out for Shim`on, even for the tribe of the children of Shim`on according to their families: and their inheritance was in the midst of the inheritance of the children of Yehudah. 2 They had for their inheritance Be’er-Sheva, or Sheva, and Moladah, 3 and Hatzar-Shu`al, and Balah, and `Etzem, 4 and Eltolad, and Beitul, and Hormah, 5 and Tziklag, and Beit-Markavot, and Hatzar-Susah, 6 and Beit-Leva’ot, and Sharuchen; thirteen cities with their villages: 7 `Ayin, Rimmon, and `Eter, and `Ashan; four cities with their villages: 8 and all the villages that were round about these cities to Ba`alat-Be’er, Ramah of the South. This is the inheritance of the tribe of the children of Shim`on according to their families. 9 Out of the part of the children of Yehudah was the inheritance of the children of Shim`on; for the portion of the children of Yehudah was too much for them: therefore the children of Shim`on had inheritance in the midst of their inheritance. 10 The third lot came up for the children of Zevulun according to their families; and the border of their inheritance was to Sarid; 11 and their border went up westward, even to Mar`alah, and reached to Dabbeshet; and it reached to the brook that is before Yokne`am; 12 and it turned from Sarid eastward toward the sunrise to the border of Kislot-Tavor; and it went out to Daverat, and went up to Yafia; 13 and from there it passed along eastward to Gat-Hefer, to `Et-Katzin; and it went out at Rimmon which stretches to Ne`ah; 14 and the border turned about it on the north to Hannaton; and the goings out of it were at the valley of Yiftach-El; 15 and Kattat, and Nahalal, and Shimron, and Yid’alah, and Beit-Lechem: twelve cities with their villages. 16 This is the inheritance of the children of Zevulun according to their families, these cities with their villages. 17 The fourth lot came out for Yissakhar, even for the children of Yissakhar according to their families. 18 Their border was to Yizre`el, and Kesullot, and Shunem, 19 and Hafarayim, and Shi’on, and Anacharat, 20 and Rabbit, and Kishyon, and Evetz, 21 and Remet, and En-Gannim, and `En-Haddah, and Beit-Patztzetz, 22 and the border reached to Tavor, and Shachatzmah, and Beit-Shemesh; and the goings out of their border were at the Yarden: sixteen cities with their villages. 23 This is the inheritance of the tribe of the children of Yissakhar according to their families, the cities with their villages. 24 The fifth lot came out for the tribe of the children of Asher according to their families. 25 Their border was Helkat, and Hali, and Beten, and Akhshaf, 26 and Allammelekh, and `Am`ad, and Mish’al; and it reached to Karmel westward, and to Shichor-Livnat; 27 and it turned toward the sunrise to Beit-Dagon, and reached to Zevulun, and to the valley of Yiftach-El northward to Beit-Ha`emek and Ne`i’el; and it went out to Kavul on the left hand, 28 and `Evron, and Rechov, and Hammon, and Kanah, even to great Tzidon; 29 and the border turned to Ramah, and to the fortified city of Tzor; and the border turned to Hosah; and the goings out of it were at the sea by the region of Akhziv; 30 `Ummah also, and Afek, and Rechov: twenty-two cities with their villages. 31 This is the inheritance of the tribe of the children of Asher according to their families, these cities with their villages. 32 The sixth lot came out for the children of Naftali, even for the children of Naftali according to their families. 33 Their border was from Helef, from the oak in Tza`anannim, and Adami-Nekev, and Yavne’el, to Lakkum; and the goings out of it were at the Yarden; 34 and the border turned westward to Aznot-Tavor, and went out from there to Hukok; and it reached to Zevulun on the south, and reached to Asher on the west, and to Yehudah at the Yarden toward the sunrise. 35 The fortified cities were Tziddim, Tzer, and Hammat, Rakkat, and Kinneret, 36 and Adamah, and Ramah, and Hatzor, 37 and Kedesh, and Edre`i, and `En-Hatzor, 38 Yir`on, and Migdal-el, Horem, and Beit-`Anat, and Beit-Shemesh; nineteen cities with their villages. 39 This is the inheritance of the tribe of the children of Naftali according to their families, the cities with their villages. 40 The seventh lot came out for the tribe of the children of Dan according to their families. 41 The border of their inheritance was Tzor`ah, and Eshta’ol, and `Ir-Shamesh, 42 and Sha`alabbin, and Ayalon, and Yitlah, 43 and Elon, and Timnata, and `Ekron, 44 and Eltekeh, and Gibbeton, and Ba`alat, 45 and Yehud, and Bene-berak, and Gat-Rimmon, 46 and Meyarkon, and Rakkon, with the border over against Yafo. 47 The border of the children of Dan went out beyond them; for the children of Dan went up and fought against Leshem, and took it, and struck it with the edge of the sword, and possessed it, and lived therein, and called Leshem, Dan, after the name of Dan their father. 48 This is the inheritance of the tribe of the children of Dan according to their families, these cities with their villages. 49 So they made an end of distributing the land for inheritance by the borders of it; and the children of Yisra’el gave an inheritance to Yehoshua the son of Nun in the midst of them: 50 according to the mitzvah of the LORD they gave him the city which he asked, even Timnat-Serach in the hill-country of Efrayim; and he built the city, and lived therein. 51 These are the inheritances, which El`azar the Kohen, and Yehoshua the son of Nun, and the heads of the fathers’ [houses] of the tribes of the children of Yisra’el, distributed for inheritance by lot in Shiloh before the LORD, at the door of the tent of meeting. So they made an end of dividing the land.
20:1 The LORD spoke to Yehoshua, saying, 2 Speak to the children of Yisra’el, saying, Assign you the cities of refuge, whereof I spoke to you by Moshe, 3 that the manslayer who kills any person unwittingly [and] unawares may flee there: and they shall be to you for a refuge from the avenger of blood. 4 He shall flee to one of those cities, and shall stand at the entrance of the gate of the city, and declare his cause in the ears of the Zakenim of that city; and they shall take him into the city to them, and give him a place, that he may dwell among them. 5 If the avenger of blood pursue after him, then they shall not deliver up the manslayer into his hand; because he struck his neighbor unawares, and didn’t hate him before. 6 He shall dwell in that city, until he stand before the congregation for judgment, until the death of the Kohen Gadol that shall be in those days: then shall the manslayer return, and come to his own city, and to his own house, to the city from whence he fled. 7 They set apart Kedesh in the Galil in the hill-country of Naftali, and Shekhem in the hill-country of Efrayim, and Kiryat-Arba (the same is Hevron) in the hill-country of Yehudah. 8 Beyond the Yarden at Yericho eastward, they assigned Betzer in the wilderness in the plain out of the tribe of Re’uven, and Ramot in Gil`ad out of the tribe of Gad, and Galon in Bashan out of the tribe of Menashsheh. 9 These were the appointed cities for all the children of Yisra’el, and for the stranger who sojourns among them, that whoever kills any person unwittingly might flee there, and not die by the hand of the avenger of blood, until he stood before the congregation.
21:1 Then came near the heads of fathers’ [houses] of the Levites to El`azar the Kohen, and to Yehoshua the son of Nun, and to the heads of fathers’ [houses] of the tribes of the children of Yisra’el; 2 and they spoke to them at Shiloh in the land of Kana`an, saying, the LORD commanded Moshe to give us cities to dwell in, with the suburbs of it for our cattle. 3 The children of Yisra’el gave to the Levites out of their inheritance, according to the mitzvah of the LORD, these cities with their suburbs. 4 The lot came out for the families of the Kehati: and the children of Aharon the Kohen, who were of the Levites, had by lot out of the tribe of Yehudah, and out of the tribe of the Shim`oni, and out of the tribe of Binyamin, thirteen cities. 5 The rest of the children of Kehat had by lot out of the families of the tribe of Efrayim, and out of the tribe of Dan, and out of the half-tribe of Menashsheh, ten cities. 6 The children of Gershon had by lot out of the families of the tribe of Yissakhar, and out of the tribe of Asher, and out of the tribe of Naftali, and out of the half-tribe of Menashsheh in Bashan, thirteen cities. 7 The children of Merari according to their families had out of the tribe of Re’uven, and out of the tribe of Gad, and out of the tribe of Zevulun, twelve cities. 8 The children of Yisra’el gave by lot to the Levites these cities with their suburbs, as the LORD commanded by Moshe. 9 They gave out of the tribe of the children of Yehudah, and out of the tribe of the children of Shim`on, these cities which are [here] mentioned by name: 10 and they were for the children of Aharon, of the families of the Kehati, who were of the children of Levi; for theirs was the first lot. 11 They gave them Kiryat-Arba, [which Arba was] the father of `Anak (the same is Hevron), in the hill-country of Yehudah, with the suburbs of it round about it. 12 But the fields of the city, and the villages of it, gave they to Kalev the son of Yefunneh for his possession. 13 To the children of Aharon the Kohen they gave Hevron with its suburbs, the city of refuge for the manslayer, and Livna with its suburbs, 14 and Yattir with its suburbs, and Eshtemoa with its suburbs, 15 and Holon with its suburbs, and Devir with its suburbs, 16 and `Ayin with its suburbs, and Yuttah with its suburbs, [and] Beit-Shemesh with its suburbs; nine cities out of those two tribes. 17 Out of the tribe of Binyamin, Giv`on with its suburbs, Geva with its suburbs, 18 `Anatot with its suburbs, and `Almon with its suburbs; four cities. 19 All the cities of the children of Aharon, the Kohanim, were thirteen cities with their suburbs. 20 The families of the children of Kehat, the Levites, even the rest of the children of Kehat, they had the cities of their lot out of the tribe of Efrayim. 21 They gave them Shekhem with its suburbs in the hill-country of Efrayim, the city of refuge for the manslayer, and Gezer with its suburbs, 22 and Kivtza`im with its suburbs, and Beit-Horon with its suburbs; four cities. 23 Out of the tribe of Dan, Elteke with its suburbs, Gibbeton with its suburbs, 24 Ayalon with its suburbs, Gat-Rimmon with its suburbs; four cities. 25 Out of the half-tribe of Menashsheh, Ta`nakh with its suburbs, and Gat-Rimmon with its suburbs; two cities. 26 All the cities of the families of the rest of the children of Kehat were ten with their suburbs. 27 To the children of Gershon, of the families of the Levites, out of the half-tribe of Menashsheh [they gave] Galon in Bashan with its suburbs, the city of refuge for the manslayer, and Be`eshterah with its suburbs; two cities. 28 Out of the tribe of Yissakhar, Kishyon with its suburbs, Daverat with its suburbs, 29 Yarmut with its suburbs, `En-Gannim with its suburbs; four cities. 30 Out of the tribe of Asher, Mish’al with its suburbs, `Avdon with its suburbs, 31 Helkat with its suburbs, and Rechov with its suburbs; four cities. 32 Out of the tribe of Naftali, Kedesh in the Galil with its suburbs, the city of refuge for the manslayer, and Hammot-dor with its suburbs, and Kartan with its suburbs; three cities. 33 All the cities of the Gershoni according to their families were thirteen cities with their suburbs. 34 To the families of the children of Merari, the rest of the Levites, out of the tribe of Zevulun, Yokne`am with its suburbs, and Kartah with its suburbs, 35 Dimnah with its suburbs, Nahalal with its suburbs; four cities. 36 Out of the tribe of Re’uven, Betzer with its suburbs, and Yahatz with its suburbs, 37 Kedemot with its suburbs, and Mefa`at with its suburbs; four cities. 38 Out of the tribe of Gad, Ramot in Gil`ad with its suburbs, the city of refuge for the manslayer, and Machanayim with its suburbs, 39 Heshbon with its suburbs, Ya`zer with its suburbs; four cities in all. 40 All [these were] the cities of the children of Merari according to their families, even the rest of the families of the Levites; and their lot was twelve cities. 41 All the cities of the Levites in the midst of the possession of the children of Yisra’el were forty-eight cities with their suburbs. 42 These cities were every one with their suburbs round about them: thus it was with all these cities. 43 So the LORD gave to Yisra’el all the land which he swore to give to their fathers; and they possessed it, and lived therein. 44 The LORD gave them rest round about, according to all that he swore to their fathers: and there stood not a man of all their enemies before them; the LORD delivered all their enemies into their hand. 45 There failed not anything of any good thing which the LORD had spoken to the house of Yisra’el; all came to pass.
22:1 Then Yehoshua called the Re’uveni, and the Gadi, and the half-tribe of Menashsheh, 2 and said to them, You have kept all that Moshe the servant of the LORD commanded you, and have listened to my voice in all that I commanded you: 3 you have not left your brothers these many days to this day, but have kept the charge of the mitzvah of the LORD your God. 4 Now the LORD your God has given rest to your brothers, as he spoke to them: therefore now turn you, and get you to your tents, to the land of your possession, which Moshe the servant of the LORD gave you beyond the Yarden. 5 Only take diligent heed to do the mitzvah and the law which Moshe the servant of the LORD commanded you, to love the LORD your God, and to walk in all his ways, and to keep his mitzvot, and to cleave to him, and to serve him with all your heart and with all your soul. 6 So Yehoshua blessed them, and sent them away; and they went to their tents. 7 Now to the one half-tribe of Menashsheh Moshe had given [inheritance] in Bashan; but to the other half gave Yehoshua among their brothers beyond the Yarden westward; moreover when Yehoshua sent them away to their tents, he blessed them, 8 and spoke to them, saying, Return with much wealth to your tents, and with very much cattle, with silver, and with gold, and with brass, and with iron, and with very much clothing: divide the spoil of your enemies with your brothers. 9 The children of Re’uven and the children of Gad and the half-tribe of Menashsheh returned, and departed from the children of Yisra’el out of Shiloh, which is in the land of Kana`an, to go to the land of Gil`ad, to the land of their possession, whereof they were possessed, according to the mitzvah of the LORD by Moshe. 10 When they came to the region about the Yarden, that is in the land of Kana`an, the children of Re’uven and the children of Gad and the half-tribe of Menashsheh built there an altar by the Yarden, a great altar to look on. 11 The children of Yisra’el heard say, Behold, the children of Re’uven and the children of Gad and the half-tribe of Menashsheh have built an altar in the forefront of the land of Kana`an, in the region about the Yarden, on the side that pertains to the children of Yisra’el. 12 When the children of Yisra’el heard of it, the whole congregation of the children of Yisra’el gathered themselves together at Shiloh, to go up against them to war. 13 The children of Yisra’el sent to the children of Re’uven, and to the children of Gad, and to the half-tribe of Menashsheh, into the land of Gil`ad, Pinechas the son of El`azar the Kohen, 14 and with him ten princes, one prince of a fathers’ house for each of the tribes of Yisra’el; and they were everyone of them head of their fathers’ houses among the thousands of Yisra’el. 15 They came to the children of Re’uven, and to the children of Gad, and to the half-tribe of Menashsheh, to the land of Gil`ad, and they spoke with them, saying, 16 Thus says the whole congregation of the LORD, What trespass is this that you have committed against the God of Yisra’el, to turn away this day from following the LORD, in that you have built you an altar, to rebel this day against the LORD? 17 Is the iniquity of Pe`or too little for us, from which we have not cleansed ourselves to this day, although there came a plague on the congregation of the LORD, 18 that you must turn away this day from following the LORD? and it will be, seeing you rebel today against the LORD, that tomorrow he will be angry with the whole congregation of Yisra’el. 19 However, if the land of your possession be unclean, then pass over to the land of the possession of the LORD, in which the LORD’s tent dwells, and take possession among us: but don’t rebel against the LORD, nor rebel against us, in building you an altar besides the altar of the LORD our God. 20 Didn’t `Akhan the son of Zerach commit a trespass in the devoted thing, and wrath fell on all the congregation of Yisra’el? and that man didn’t perish alone in his iniquity.
NEW TESTAMENT: LUKE 19:28 – 48
19:28 When he had thus spoken, he went on ahead, going up to Yerushalayim.
29 It happened, when he drew near to Beit-Pagey and Beit-Anyah, at the mountain that is called Olivet, he sent two of his talmidim,
30 saying, “Go your way into the village on the other side, in which, as you enter, you will find a colt tied, whereon no man ever yet sat. Untie it, and bring it.
31 If anyone asks you, ‘Why are you untying it?’ say to him: ‘The Lord needs it.'”
32 Those who were sent went away, and found things just as he had told them.
33 As they were untying the colt, the owners of it said to them, ‘Why are you untying the colt?’
34 They said, ‘The Lord needs it.’
35 They brought it to Yeshua. They threw their cloaks on the colt, and set Yeshua on them.
36 As he went, they spread their cloaks in the way.
37 As he was now getting near, at the descent of the Mount of Olives, the whole multitude of the talmidim began to rejoice and praise God with a loud voice for all the mighty works which they had seen,
38 saying, “Blessed is the King who comes in the name of the Lord! Shalom in heaven, and glory in the highest!”
39 Some of the Perushim from the multitude said to him, “Teacher, rebuke your talmidim!”
40 He answered them, “I tell you that if these were silent, the stones would cry out.”
41 When he drew near, he saw the city and wept over it,
42 saying, “If you, even you, had known today the things which belong to your shalom! But now, they are hidden from your eyes.
43 For the days will come on you, when your enemies will throw up a barricade against you, surround you, tzitzit you in on every side,
44 and will dash you and your children within you to the ground. They will not leave in you one stone on another, because you didn’t know the time of your visitation.”
45 He entered into the temple, and began to drive out those who bought and sold in it,
46 saying to them, “It is written, ‘My house is a house of prayer,’ but you have made it a ‘den of robbers’!”
47 He was teaching daily in the temple, but the chief Kohanim and the Sofrim and the leading men among the people sought to destroy him.
48 They couldn’t find what they might do, for all the people hung on to every word that he said.
28 בינואר
תהילים: כח, נח, פח, קיח, קמח
משלי: כח
הברית הישנה: יהושע י”ט:1 – כב:כ
הברית החדשה: לוקס י”ט:28 – 48
תהילים: כח
1 אליך ה’ אקרא. צורי, אל תחרש לי; פן אם תשתוק לי,
אהיה כמו יורדים בבור.
2 שמע קול תחנוני, כי אצעק אליך,
כי אשא ידי אל קדשך.
3 אל תמשכני עם רשעים,
עם פועלי עוולות, דברי שלום עם רעיהם,
ורעה בלבם. 4 תן להם כמעשהם,
וכרעת מעשיהם.
תן להם כמעשה ידיהם.
השב להם את אשר להם.
5 כי לא ראו מעשי ה’,
ולא מעשה ידיו,
הוא יהרוס אותם ולא יבנה אותם.
6 ברוך ה’,
כי שמע קול תחנוני.
7 ה’ מעוזי ומגני.
בו בטח לבי ואעזר.
לכן שמח לבי מאוד.
בשירתי אודה לו.
8 ה’ מעוזם.
מעוז ישועה הוא למשיחו.
9 הושיע עמך וברך נחלתך.
והיה להם לרועה ותשא אותם לנצח.
תהילים: 58
1 האם צדק תדברו, שותקים? האם תשפטו בני אדם ללא דופי?
2 לא, בלבבכם תזממו עוול. אלימות ידיכם תמדדו בארץ.
3 רשעים תועים מרחם. תועים מלידתם, מדברים שקר.
4 ארסם כרעל נחש; כקוברה חירש אשר אוטם את אוזנו,
5 אשר לא ישמע לקול חשפנים,
וכמה חכם חשפנים יהיה.
6 שבר שינם, אלוהים, בפיהם. שבר את שיני אריות צעירים, יהוה.
7 ייעלדו כמים זרמים. כאשר ישלפו קשת, יהפכו חיציהם קהים.
8 יהיו כחילזון נמס ועובר,
כמו ילד מת, אשר לא ראה שמש.
9 בטרם ירגישו סיריכם את הקוצים,
הוא יטאטא, את הירוק ואת הבוער כאחד.
10 ישמח צדיק בראותו נקמה.
בדם רשעים ירחץ רגליו;
11 ויאמרו, “אמנם יש שכר לצדיק.
אמנם יש אלהים שופטים את הארץ.”
תהילים: 88
1 יהוה אלוהי ישעי,
צעקתי לפניך יומם ולילה.
2 תבוא תפילתי לפניך.
הטה אזנך לצעקתי.
3 כי מלאה צרות נפשי.
קרובות חיי שאול.
4 אני נחשב ליורדים בבור.
אני כאדם שאין לו עזרה,
5 מופרד בין המתים,
כחללים השוכבים בקבר,
אשר אינך זוכר עוד.
נכרתו מידך. 6 הנחתני בבור תחתית,
במצולות אפלות. 7 חמתך כבדה עליי. בכל גליך עניתני. סלה. 8 לקחת את רעיי ממני. שתעני להם לתועבה. אני כלוא ולא אוכל להימלט. 9 עיניי כהות מצער. קראתי לך יום, ה’. פרשתי ידי אליך. 10 המַתִּים תַרְאֶה פְּלָתִים? הַמַּתִּים קוֹמִים וַהַלֵּלֶךָ? סלה. 11 הַגִּידוּ בְּקַבָּל חַסְדֶּךָ? או אֱמוּנְתָּךְ בְּשֶׁחַרֶךָ? 12 הַגִּידוּ בְּחֹשֶׁךָ פְּלָתְיךָ? או צִדְקֶתְךָ בארץ שכחה? 13 ואליך, ה’, אֶצְעַק. בבקר תבוא תְּפִלִּי לְפָנֶיךָ.
14 אדוני, למה תדחה את נפשי? למה תסתיר פניך ממני? 15 אני עני ומוּת מנעורי. בעודי סובל את אימתיך, אני מוסח. 16 חרון אפו עבר עליי. אימתיך כרתני. 17 הם הקיפו אותי כמים כל היום. הם כיסו אותי כליל. 18 אהבה ורע הרחק ממני,
ואת רעיי בחושך.
תהילים קי”ח
1 הודו לה’ כי טוב, לעולם חסדו.
2 יאמר ישראל: לעולם חסדו.
3 יאמר בית אהרון: לעולם חסדו.
4 יאמרו יראי ה’: לעולם חסדו.
5 בצרה צעקתי אל ה’ ויביאני למרחב.
6 ה’ עמדי, לא אירא, מה יעשה לי בני אדם?
7 ה’ עמדי, הוא עוזרי, אביט באויבי.
8 טוב לחסות בה’ מלבטוח באדם.
9 טוב לחסות בה’ מלבטוח בנסיכים.
10 כל הגויים הקיפו אותי, ובשם ה’ כרתם.
יא הקיפו אותי מסביב, ובשם ה’ כרתם.
12 הקיפו אותי כדבורים, וכקוצים בוערים אכלו מהר; בשם ה’ כרתם.
13 נהדפתי, עמדתי ליפול, וה’ עזרני.
14 ה’ מעוזי ומגנתי, הוא היה לי לישוע.
15 תרועת שמחה וניצחון מהדהדת באוהלי צדיקים: “ימין ה’ עשה חיל!
16 ימין ה’ נשא, ימין ה’ עשה חיל!”
17 לא אמות כי אחיה, ואספר את מעשי ה’.
18 יוסף ה’ אותי קשות, ולא מסר אותי למות.
19 פתחו לי שערי צדיקים, אבוא ואודה לה’. 20 זה שער ה’ אשר צדיקים יבאו דרכו.
21 אודה לך כי עניתני והיית לי לישוע.
22 אבן מאסו הבונים הייתה לאבן פינה;
23 ה’ עשה זאת ונפלאה בעינינו.
24 ה’ עשה זאת היום; נשמח היום ונשמח.
25 ה’ הושיע אותנו! ה’ תן לנו הצלחה!
26 ברוך הבא בשם ה’. מבית ה’ נברכך.
27 ה’ הוא אלהים, והוא האיר עלינו את אורו. בענפים ביד, הצטרפו לתהלוכת חג אל קרנות המזבח.
28 אתה אלהי, ואודה אותך; אתה אלהי, וארומם אותך.
29 הודו לה’ כי טוב, לעולם חסדו.
תהילים: קמח
1 הֵלוּ אֶת־ה’! הֵלוּ אֶת־ה’ מִן־שָׁמַיִם! הֵלוּ אוֹ בְּרוֹמָה!
2 הֵלוּ אוֹ כָּל־מַלְאָכָיו! הֵלוּ אוֹ כָּל־צְבָאוֹ! 3 הֵלוּ אוֹ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ!
4 הֵלוּ אוֹ שְׁמֵי־שָׁמַיִם,
מַיִם מֵעַל־הַשָּׁמַיִם.
5 הֵלוּ אֶת־שֵׁם־ה’, כִּי־צִוָּה וְנִבְרָאוּ.
6 וְכִינָם עוֹלָם וָעוֹלָם.
הוּא גּוֹד לֹא־תַמָּה.
7 הֵלוּ אֶת־ה’ מֵאֶרֶץ,
חַיָּמִים גְּדוֹלִים וְכָל־מַצְבָּרִים!
8 ברק וּבָרַד, שָׁלֶג וְעָנָנִים;
רוח סערה, מקיים דברו;
9 הָרִים וְכָל־הַגְּבָעוֹת;
עצי־פרי וְכָל־ארזים;
10 חיות בר וכל בהמה; חיות קטנות ועופות מעופפות;
11 מלכי הארץ וכל העמים; נסיכים וכל שופטי הארץ;
12 בחורים ובתולה; זקנים וטף:
13 יהללו שם ה’,
כי נשא שמו לבדו. כבודו על הארץ ועל השמים.
14 הרים קרנו לעמו,
תהילת כל קדושיו; ולבני ישראל, עם קרוב אליו. הודו לה’!
משלי: כח
1 רשעים נוסים כשאין רודף; וצדיקים עזים כאריה.
2 במרד, ארץ מרובות שליטים,
איש בינה וידע ישמור על הסדר.
3 איש עני מדכא עניים
כגשם שוטף שאינו משאיר יבול.
4 עוזבי תורה משבחים רשעים;
ושומרי תורה יתווכחו עמם.
5 אנשי רעה אינם מבינים צדק;
ודוחקי ה’ מבינים אותו במלואו.
6 טוב עני ההולך בתמימותו,
מאשר סוטה בדרכיו והוא עשיר.
7 בן חכם שומר תורה;
וחבר זללנים מביש את אביו.
8 מרבה עושרו בריבית יתרה
אוסף אותו למען רחם עניים.
9 המסיר אוזנו משמיעת תורה,
אפילו תפילתו תועבה.
10 מי שגורם ישרים לתעות בדרך רעה,
יפול במלכודתו;
והתמים יירשו טוב.
11 עשיר חכם בעיני עצמו,
ועני משכיל רואה דרכו.
12 כשצדיק מנצח, כבוד גדול,
וכאשר רשעים קמים, אנשים מסתירים.
13 מסתיר חטאיו לא ישגשג,
והודה ומתנער מהם מוצא רחמים.
14 אשרי איש ירא תמיד,
והמקשה את ליבו ייפול לצרה.
15 כאריה שואג או כדוב רודף,
כן שליט רשע על עם חסר אונים.
16 שליט חסר שיפוט הוא עריץ גדול.
שונא רווחים ירכו ימים.
17 איש המעונה בדם חיים יהיה פליט עד מוות; איש לא יתמוך בו.
18 הולך בתמים נצמד; אבל אדם בעל דרכים מעוותות ייפול פתאום.
19 עובד אדמתו יזכה בשפע; אבל רודף דמיונות ישבע בעוני.
20 איש נאמן עשיר בברכות; אבל מי שמשתוקק להתעשר לא יישאר נקי.
21 לגלות משוא פנים לא טוב; אבל אדם יעשה עוול בשביל פת לחם.
22 איש קמצן ממהר אחרי עושר,
ולא ידע שעוני מחכה לו.
23 מי שמגער אדם ימצא אחר כך חן יותר
מאשר מחמיא לשון.
24 מי שגוזל את אביו ואת אמו, ואומר,
“זה לא עוול”.
שותף הוא עם משחית.
25 חמדן מעורר ריב;
ובטוח ביהוה ישגשג.
26 בטוח בעצמו כסיל;
והולך בחכמה, נצלה.
27 נותן לעני לא יחסר;
ועוצם עיניו, קללות רבות יהיו לו.
28 בקומם רשעים, אנשים מסתתרים;
ובאבדם, צדיקים משגשגים.
ברית הישנה: יהושע יט:1 – 22:20
יט:1 הגורל השני יצא לשמעון, לשבט בני שמעון למשפחותיהם, והייתה נחלתם בתוך נחלת בני יהודה. 2 להם נחלתם את באר שבע ואת מולדה, 3 וחצר שועל ובלח ועץ, 4 ואלתולד וביתול וחרמה, 5 וצקלג ובית מרקבות וחצר שוסה, 6 ובית לבאות ושרוכן: שלוש עשרה ערים וחצריהן: 7 עין רימון ועטר ועשן: ארבע ערים וחצריהן: 8 וכל החצרים אשר סביבות הערים האלה עד בעלת באר רמה נגבה. זאת נחלת שבט בני שמעון למשפחותיהם.9 מחלק בני יהודה הייתה נחלת בני שמעון כי היה חלק בני יהודה רב עליהם ולכן נחלתם לבני שמעון בתוך נחלתם. י הגורל השלישי עלה לבני זבולון למשפחותיהם, והיה גבול נחלתם שריד. יא ועלה גבולם ימה, מרעלה, והגיע עד דבשת, והגיע עד הנחל אשר לפני יקנעם. יב וסב משריד מזרחה, לכיוון הזריחה, עד גבול כסלות תבור, ויצא דברת, ועלה יפיע. יג ומשם עבר מזרחה גת חפר, אל-את-קצין, ויצא רימון, והוא נמשך נאה. יד והגבול סבב לו צפונה, חנתון, והיו מוצאיו, עמק יפתח אל. טו, וקטט ונהלל ושמרון וידאלאה ובית לחם: שתים עשרה ערים וחצריהן. טז זאת נחלת בני זבולון למשפחותיהם הערים האלה וחצרותיהן. יז הגורל הרביעי יצא לישכר לבני יששכר למשפחותיהם. יח והיה גבולם יזרעאל וכסולות ושונם. יט וחפריים ושיאון וענחרת. 20 ורבת וקישיון ואבץ. 21 ורמט ועין גנים ועין חדה ובית פצצת. 22 והגבול הגיע עד תבור ושחצתמה ובית שמש ויצא גבולם הירדן שש עשרה ערים וחצרותיהן. 23 זאת נחלת שבט בני יששכר למשפחותיהם הערים וחצרותיהן. 24 לשבט בני אשר למשפחותיהם יצא הגורל החמישי. 25 וגבולם חלקי וחלי ובטן ואכשף. 26 ואלמלך ועמד ומישאל, והגיע עד הכרמל ימה, ועד שיחור לבנת. 27 ופנה לזריחה אל בית דגון, והגיע עד זבולון, ועד עמק יפתח אל צפונה אל בית העמק ונעליאל, ויצא קבול משמאל. 28 ומעברון ורחוב וחמון וקנה ועד צידון הגדול. 29 והגבול פנה רמה ואל העיר המצודה צור, והגבול פנה חוסה, והיו מוצאיו לים, אל גבול אכזיב. ל וגם עוּמָה, ואפק ורחוֹב: עשרים ושתים ערים וחצריהן. לא זאת נחלת שבט בני אשר למשפחותיהם הערים האלה וחצריהן. לב הגורל השישי יצא לבני נפתלי לבני נפתלי למשפחותיהם. לג גבולם היה מחלף מאלון בצַעַננים ואדמי נקב ויבנאל עד לקום והיו מוצאיו הירדן.לד וַיִּסְבֶּה הַגְּבוּל מִעֲבָה אֶת-עַזְנוֹת תָּבוֹר, וַיֵּצֵא מִשָּׁם אֶל-חוֹקוֹק, וַיָּגַע אֶד-זְבוּלוֹן מִנָּחָם, וַיַּגַּע אֶת-אֵשֶׁר מִמַּעֲרָב, וַיַּגַּע אֶת-יְהוּדָה אֶת-הַיַּרְדֵּה, הַה וְהָעִירוֹת בְּצָר, צִדִּים, צְרַע, וְחַמְת, רַקְת, וְכִנְרֶת, וְאָדָמָה, וְחַצּוֹר, ז וְקֶדֶשׁ, וְאֶדְרֵי, וְעֵין-חַצּוֹר, ח’, יְרִין, וְמִגְדַּל-אֶל, חֹרֶם, וְבֵית-עַנָּת, וְבֵית-שֶׁמֶשׁ, תשע-עשר ערים וְחַצְרֵיהֶן. ט זֹאת נחלת מֵטֶב בְּנֵי-נַפְתָּלִי לְמִשְׁפָּחָתָם, הַעֲרִים וְחַצְרֵיהֶן. מִיּוֹת הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי יָצָא לִשְׁפָּחָתָם. מא וגבול נחלתם צרעה ואשתאול ועיר שמש, מב ושעלבין ואילון ויתלה, מג ואילון ותמנתה ועקרון, מד ואלתקה וגבעתון ובעלת, מה ויהוד ובני ברק וגת רמון, מו ומירקון ורקון וגבול מול יפו. מז וגבול בני דן יצא מהם כי עלו בני דן וילחמו בלשם וילכדו אותה והכו אותה לפי חרב ויירשו אותה וישבו בה וקראו ללשם דן על שם דן אביהם. מח זאת נחלת שבט בני דן למשפחותיהם הערים האלה וחצריהן. מט וַיַּכְלוּ אֶת-נַחֲלַת הָאָרֶץ לַגְּבֹלֶיהָ וַיִּתְנַחֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לִיהוּשַׁע בֶּן-נוֹן בְּתוֹכָם. 50 כְּמִצְוַת יְהוָה נִתְּנוּ לוֹ אֶת-הָעִיר אֲשֶׁר שָׁאַל אֶת-תִּמְנַת-סְרַח בְּהַר-אֶפְרַיִם וַיַּבֵּן אֶת-הָעִיר וַיַּשְׁבֶּה בָּהּ. 51 אֵלֶּה הַנַּחֲלָתוֹ אֲשֶׁר-נַחֲלוּ אֶלעזר הַכֹּהֵן וְיְהוּשַׁע בֶּן-נוֹן וְרֹאשֵי הַאָבוֹת לִשְׁבָּטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹרֵל בְּשִׁילָה לִפְנֵי יְהוָה, פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד. וַיַּכְלוּ אֶת-נַחֲלַת הָאָרֶץ. כ’:א וידבר ה’ אל יהושע לאמר: ב’ דבר אל בני ישראל לאמר: קבעו לכם את ערי המקלט אשר דברתי אליכם ביד משה: ג’ ונברח שמה הרוצח אשר הרג נפש בשוגג ובשוגג והיו לכם למקלט מפני גואל הדם: ד’ נברח אל אחת הערים ההן ועמד פתח שער העיר והגד את משפטו באזני זקני העיר ההיא ולקחוהו אליהם העיר ונתנו לו מקום וישב בתוכם: ה’ אם גואל הדם ירדף אחריו ולא יסגרו את הרוצח בידו כי הכה את רעהו בשוגג ולא שנא אותו מראש. ו וישב בעיר ההיא עד אשר יעמוד לפני הקהל למשפט עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם ושב הרוצח ובא אל עירו ואל ביתו אל העיר אשר ברח משם. ז והבדילו את קדש בגליל בהר נפתלי ואת שכם בהר אפרים ואת קרית ארבע הוא חברון בהר יהודה. ח מעבר לירדן יריחו מזרחה הקדימו את בצר במדבר בערבה משבט ראובן ואת רמות בגלעד משבט גד ואת גלון בבשן משבט מנשה. ט אלה היו הערים המועדות לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם למען ינוסה שמה כל הרג נפש בשוגג ולא ימות ביד גואל הדם עד שיעמוד לפני הקהל
כא:א ויגשו ראשי האבות של הלוים אל אלעזר הכהן ואל יהושע בן נון ואל ראשי האבות לשבטים של בני ישראל. ב וידברו אלהם בשילה בארץ כנען לאמר: צוה ה’ את משה לתת לנו ערים לשבת בהן ואת מגרשיהן למקנה. ג ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם כמצוות ה’ את הערים האלה ואת מגרשיהן. ד יצא הגורל למשפחות הקהתי ולבני אהרן הכהן מהלוים היו בגורל ממטב יהודה וממטב שמעוני וממטב בנימין שלש עשרה ערים. ה לשאר בני קהת היו בגורל ממשפחות שבט אפרים וממטה דן ומחצי שבט מנשה.6 לבני גרשון היו בגורל ממשפחות שבט יששכר וממטה אשר וממטה נפתלי ומחצי שבט מנשה בבשן שלוש עשרה ערים.7 לבני מררי למשפחותיהם היו משבט ראובן וממטה גד וממטה זבולון שתים עשרה ערים.8 ובני ישראל נתנו ללוים בגורל את הערים האלה ואת מגרשן כאשר צוה ה’ ביד משה. ט וממט בני יהודה וממט בני שמעון נתנו את הערים האלה אשר נזכרות בשמן: י והיו לבני אהרן ממשפחות הקהתי אשר מבני לוי כי להם היה הגורל הראשון. יא נתנו להם את קרית ארבע אבי ענק הוא חברון בהר יהודה ואת מגרשיה סביבותיה. יב ואת שדות העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה לאחזתו. יג לבני אהרן הכהן נתנו את חברון ואת מגרשה עיר מקלט רוצח ואת לבנה ואת מגרשה יד ואת יתיר ואת מגרשה ואת אשתמע ואת מגרשה טו ואת חולון ואת מגרשה ואת דביר ואת מגרשה טז ואת עיין ואת מגרשה ואת יוטה ואת בית שמש ואת מגרשה תשע ערים משני השבטים האלה. יז ממטה בנימין את גבעון ואת מגרשה ואת גבע ואת מגרשה יח את ענתות ואת מגרשה ואת עלמון ואת מגרשה ארבע ערים. יט כל ערי בני אהרן הכהנים היו שלש עשרה ערים ואת מגרשה. 20 משפחות בני קהת הלוים ושאר בני קהת היו להם ערי גורלם משבט אפרים. 21 ויתנו להם את שכם ואת מגרשה בהר אפרים, עיר מקלט רוצח, ואת גזר ואת מגרשה, 22 ואת קפצים ואת מגרשה, ואת בית חורון ואת מגרשה–ערים ארבע. 23 ממטה דן, את אלתק ואת מגרשה, את גבתון ואת מגרשה, 24 את איילון ואת מגרשה, את גת רימון ואת מגרשה–ערים ארבע. 25 מחצי שבט מנשה, את תנח ואת מגרשה, ואת גת רימון ואת מגרשה–ערים שתיים. 26 כל ערי משפחות בני קהת הנותרים, עשר ואת מגרשה. 27 לבני גרשון ממשפחות הלוויים, מחצי שבט מנשה, את גלון בבשן ואת מגרשה, ואת בעשתרה ואת מגרשה, שתי ערים. 28 משבט יששכר, את קישיון ואת מגרשה, את דברת ואת מגרשה, 29 את ירמות ואת מגרשה, את עין גנים ואת מגרשה, ארבע ערים. 30 משבט אשר, את משאל ואת מגרשה, את עבדון ואת מגרשה, 31 את חלקי ואת מגרשה, ואת רחוב ואת מגרשה, ארבע ערים. 32 משבט נפתלי, את קדש בגליל ואת מגרשה, את עיר מקלט הרוצח, ואת חמות דור ואת מגרשה, ואת קרתן ואת מגרשה, שלוש ערים. לג כל ערי הגרשוני למשפחותיהם היו שלש עשרה ערים ומגרשיהן. לד למשפחות בני מררי, הלויים הנותרים, משבט זבולון, את יקנעם ואת מגרשיה ואת קרחת ואת מגרשיה, לה דמנה ואת מגרשיה ואת נהלל ואת מגרשיה – ארבע ערים. לו משבט ראובן, את בצר ואת מגרשיה ואת יהץ ואת מגרשיה, לז קדמות ואת מגרשיה ואת מפעאת ואת מגרשיה – ארבע ערים. לח משבט גד, את רמות בגלעד ואת מגרשיה, עיר מקלט הרצח, ואת מחניים ואת מגרשיה, לט חשבון ואת מגרשיה ואת יעזר ואת מגרשיה – ארבע ערים בסך הכל. מ כל אלה ערי בני מררי למשפחותיהם, שאר משפחות הלויים. וְגוֹרְלָם הָיָה שְׁנַע עֶרִים שְׁתֵּים עָרִים. מא כל ערי הלוים בתוך נחלת בני ישראל היו ארבעים ושמונה ערים ומגרשיהן. 42 הערים האלה, כל אחת ומגרשיהן סביבותיהן, כך היה לכל הערים האלה. 43 וַיַּתֵּן יְהוָה לישראל את כל הארץ אשר נשבע לתת לאבותם, וַיַּרְשִׁימָהּ וַיַּשְׁבוּ בָּהּ. 44 וַיַּנְחַת יְהוָה לָהֶם מסביב ככל אשר נשבע לאבותם, ולא עמד איש מכל אויביהם לפניהם; וַיְתַּן יְהוָה אֶת כָּל אויביהם בידם. 45 לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דיבר יְהוָה לבית ישראל, הכל היה. כב:א ויקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה. ב ויאמר אלהם שמרתם את כל אשר צוה משה עבד ה’ אתכם ושמעתם בקולי בכל אשר צוהיתי אתכם. ג לא עזבתם את אחיכם מזה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם את משמרת מצות ה’ אלהיכם. ד ועתה נוח ה’ אלהיכם לאחיכם כאשר דבר אלהם ועתה שובו ולכו לאהליכם אל ארץ אחזתכם אשר נתן לכם משה עבד ה’ בעבר הירדן. ה רק שמרו לעשות את המצווה והתורה אשר צוה אתכם משה עבד ה’ לאהבה את ה’ אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמור את מצותיו ולדבק בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. ו וַיְבָרֵךְ אִתָּם יְהוֹשַׁעַ וַיִּשְׁלַחְמָם וַיֵּלְכוּ לְאָהֲלָתָם. ז וּלְחַצִּי שְׁבֶט מְנַשֶׁה נָתַן מֹשֶׁה בַּבָּשָׁן וְלַחֲצִי שְׁבֶט מְנַשֶׁה נָתַן אֶת יְהוֹשַׁעַ בֵּין אֶחָיהם עֶבֶר יְרַדֵּה מַעֲדַת וַיַּבְשָׁלַחְמָם לְאָהֲלָתָם וַיִּבָּרֵךְ אֵלֶיהָ לֵאמֹר שׁוּבוּ בְהוֹשָׁר רַב אֶל-אָהֲכֶם וְבִבְהָרָב מְאֹד בְּכֶסֶף וְבִזָּבָב וְבִנְחֹשֶׁת וְבִבְּגָדִים רַבִּים שָׁלֵל אֹיְבֵיכֶם אֶת-אֶחָיֶיךָ. ט וַיָּשׁוּ בְנֵי ראובן וְבְנֵי גד וְחַצִּי שְׁבֶט מְנַשֶׁה וַיֵּלְכוּ מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשִּׁלֹה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ כְּנַעַן לִלַּךְ אֶל-אֶרֶץ גִּלְעָד אֶל-אֶרֶץ אֲחֲזָתָם אֲשֶׁר נָחֲלוּ כְּמִצְוַת יְהוָה מִמָּשֶׁה. 10 וַיָּבֹאוּ אֶל־חֶרֶד הַיַּרְדֶן אֲשֶׁר בָּאָרֶץ כְּנַעַן וַיַּבְנוּ שָׁם בְּנֵי־רְאוּבֶן, בְּנֵי־גָד וְחַצִּי־שְׁמֶט מְנַשְׁה, מִזְבֵּחַ עַל־הַיַּרְדֶן, מִזְבֵּחַ גָּדוֹל לִמְרָאֵל׃ 11 וַיַּשְׁמְעוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הִנֵּה בְּנֵי־רְאוּבֶן, בְּנֵי־גָד וְחַצִּי־שְׁבֵּט מְנַשְׁה בָּנוֹ מִזְבֵּחַ בְּפָנֵי־אֶרֶץ כְּנַעַן, בְּעַל־חֶרְדֶן, מִצַּד אֲשֶׁר לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל. 12 וַיַּשְׁמְעוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, וַיִּקְהֻסְפוּ כָּל־קֹהֶל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שִׁילָה, לַעֲלֹת עֲלֵיהֶם לַמִּחָמָה׃ יג וַיַּשְׁלַחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־בְּנֵי ראובן וְאֶל־בְּנֵי גד וְאֶל־חצי שְׁבַט מְנַשְׁה אֶל־אֶרֶץ גִּלְעָד אֶת־פִּינְחַס בֶּן־אֶלֶעָזָר הַכֹּהֵן׃ יד וְעִמּוֹ עֲשֶׂרָה נְשִׂיאים, נשיא אחד לִשְׁבְט יְשָׂרָאֵל וּמְהָיוּ כָּל־אֶלֶפֵי־אבוֹת בְּאֶלֶפֵי יְשָׂרָאֵל׃ יז הקטנה לנו עוון פעור אשר לא טהרנו ממנו עד היום הזה כי הייתה מגפה על קהל ה’ יח ושובתם היום מאחרי ה’ והיה כי מרדתם היום ביהוה ומחר יאנף בכל קהל ישראל.יט ואם טמאה ארץ אחזתכם עברה אל ארץ אחזת ה’ אשר שוכן בה אהל ה’ וירשתם בתוכנו ואל תמרדו ביהוה ואל תמרדו בנו לבנות לכם מזבח מלבד מזבח ה’ אלהינו.כב הלא עכן בן זרח חטא בחרם וירד חמה על כל קהל ישראל ולא ימות האיש ההוא לבדו בעוונו.
הברית החדשה: לוקס יט:28 – 48
יט:28 לאחר שדיבר זאת, הלך קדימה ועלה לירושלים.
29 ויהי, כאשר התקרב לבית פגעי ולבית עניה, אל הר הנקרא הזיתים, שלח שניים מתלמידיו,
30 לאמר, “לכו אל הכפר שמעבר לכך, ושם, כשתכנסו, תמצאו עיר קשור, אשר איש לא ישב עליו מעולם. התירו אותו והביאו אותו.
31 אם מישהו ישאל אתכם, ‘למה אתם מתירים אותו?’ אמרו לו: ‘ה’ צריך אותו.'”
32 הנשלחים הלכו ומצאו את הדברים כפי שאמר להם.
33 כשהם התירו את העיר, אמרו להם בעליו, ‘למה אתם מתירים את העיר?’
34 אמרו: “ה’ צריך אותו.”
35 הביאו אותו לישוע, השליכו את גלימותיהם על העיר והושיבו את ישוע עליהם.
36 בהליכתו פרשו את גלימותיהם בדרך.
37 בהתקרבו אל הירידה מהר הזיתים, החלו כל קהל התלמידים לשמוח ולשבח את אלוהים בקול גדול על כל המעשים הנפלאים שראו.
38 אמרו: “ברוך המלך הבא בשם ה’! שלום בשמים ותהילה במרומים!”
39 אמרו אליו כמה מהפרושים מהקהל: “רבי, גער בתלמידיך!”
40 ענה להם: “אני אומר לכם שאם אלה ישתקו, האבנים יצעקו.” 41 כאשר התקרב, ראה את העיר ובכה עליה,
42 ואמר: “אילו ידעת היום את הדברים אשר לשלוםך! אך כעת הם נסתרים מעיניך.
43 כי יבואו עליך ימים, ואויביך יקומו מחסום סביבך, יקיפו אותך, יקיפו אותך מכל עבר,
44 וירטו אותך ואת בניך שבך ארצה. לא ישאירו בך אבן על אבן, כי לא ידעת את עת ביקורך.”
45 הוא נכנס אל המקדש והחל לגרש את הקונים והמוכרים בו,
46 ואמר להם: “כתוב: ‘ביתי בית תפילה הוא’, ואתם הפכתם אותו ל’מערת שודדים’!”
47 הוא לימד יום יום בבית המקדש, אך ראשי הכוהנים, הסופרים וראשי העם ביקשו להרוס אותו.
48 הם לא מצאו מה לעשות, כי כל העם נאחז בכל מילה שאמר.
January 28
THEINC-HIM DAILY BIBLE MEDITATION
Psalms: 28, 58, 88, 118, 148
Proverbs: 28
Old Testament: Joshua 19:1 – 20:9
New Testament: Luke 19:28 – 48
I am a Jewish Believer, a believer in
Father G-D (Abba Father), Yeshua HaMashiach (Jesus the Christ),
and Ruach HaKodesh (the Holy Spirit)!
We offer various ways for you to study the Holy Bible:
through my blogs, Podcasts, and site @
https://theinc-him-daily-bible-meditation.blogspot.com
https://www.spotify.com/THEinc-HIM Daily Bible Meditation
https://www.facebook.com/THEINCHIM.Daily.Meditation
https://www.instagram.com/jeffreyedwardstuart
https://theinchimdailybiblemeditation.wordpress.com
At any of the blogs or site, please pick the current date or any day you want to study and enjoy growing with the living word of G-D.
You never know when the LORD will call you home – for judgment!
Yours in Yeshua!
ffeJ יַעֲקֹב Ya’akov
28 בינואר
מדיטציה יומית בתנ”ך על THEINC-HIM
תהילים: כח, נ”ח, פ”ח, קי”ח, קמ”ח
משלי: כח
הברית הישנה: יהושע י”ט:1 – כ’:ט
הברית החדשה: לוקס י”ט:28 – 48
אני יהודי מאמין, מאמין ב
אבי אלוהים (אבא אבא), ישוע המשיח (ישוע המשיח),
וברוח הקודש (רוח הקודש)!
אנו מציעים לכם דרכים שונות ללמוד את התנ”ך:
דרך הבלוגים שלי, הפודקאסטים ואתר @
https://theinc-him-daily-bible-meditation.blogspot.com
https://www.spotify.com/THEinc-HIM מדיטציית תנ”ך יומית
https://www.facebook.com/THEINCHIM.Daily.Meditation
https://www.instagram.com/jeffreyedwardstuart
https://theinchimdailybiblemeditation.wordpress.com
בכל אחד מהבלוגים או האתרים, אנא בחרו את התאריך הנוכחי או כל יום שתרצו ללמוד וליהנות מצמיחה עם דבר אלוהים החי.
לעולם אינכם יודעים מתי ה’ יקרא לכם הביתה – למשפט!
שלכם בישוע!
ffeJ יַעֲקֹב יעקב
JANUARY 27
PSALMS: 27, 57, 87, 117, 147
PROVERBS: 27
OLD TESTAMENT: JOSHUA 16:1 – 18:28
NEW TESTAMENT: LUKE 19:1 – 27
Psalms 27
1 The LORD is my light and my salvation.
Whom shall I fear?
The LORD is the strength of my life.
Of whom shall I be afraid?
2 When evil-doers came at me to eat up my flesh,
Even my adversaries and my foes, they stumbled and fell.
3 Though a host should encamp against me,
My heart shall not fear.
Though war should rise against me,
Even then I will be confident.
4 One thing have I asked of the LORD, that will I seek after,
That I may dwell in the house of the LORD all the days of my life,
To see the beauty of the LORD,
And to inquire in his temple.
5 For in the day of trouble he will keep me secretly in his pavilion.
In the covert of his tent will he hide me.
He will lift me up on a rock.
6 Now shall my head be lifted up above my enemies around me.
I will offer sacrifices of joy in his tent.
I will sing, yes, I will sing praises to the LORD.
7 Hear, LORD, when I cry with my voice.
Have mercy also on me, and answer me.
8 When you said, “Seek my face,”
My heart said to you,
“I will seek your face, LORD.”
9 Don’t hide your face from me.
Don’t put your servant away in anger.
You have been my help.
Don’t abandon me, neither forsake me,
God of my salvation.
10 When my father and my mother forsake me,
Then the LORD will take me up.
11 Teach me your way, LORD.
Lead me in a straight path, because of my enemies.
12 Don’t deliver me over to the desire of my adversaries,
For false witnesses have risen up against me,
Such as breathe out cruelty.
13 I am still confident of this:
I will see the goodness of the LORD in the land of the living.
14 Wait for the LORD.
Be strong, and let your heart take courage.
Yes, wait for the LORD.
PSALMS: 57
1 Be merciful to me, God, be merciful to me,
For my soul takes refuge in you.
Yes, in the shadow of your wings,
I will take refuge,
Until disaster has passed.
2 I cry out to El `Elyon,
To God who accomplishes my requests for me.
3 He will send from heaven, and save me,
He rebukes the one who is pursuing me.
Selah.
God will send out his loving kindness and his truth.
4 My soul is among lions.
I lie among those who are set on fire,
Even the sons of men, whose teeth are spears and arrows,
And their tongue a sharp sword.
5 Be exalted, God, above the heavens!
Let your glory be above all the eretz!
6 They have prepared a net for my steps.
My soul is bowed down.
They dig a pit before me.
They fall into the midst of it themselves.
Selah.
7 My heart is steadfast, God, my heart is steadfast.
I will sing, yes,
I will sing praises.
8 Wake up, my glory!
Wake up, psaltery and harp!
I will wake up the dawn.
9 I will give thanks to you, Lord, among the peoples.
I will sing praises to you among the nations.
10 For your great loving kindness reaches to the heavens,
And your truth to the skies.
11 Be exalted, God, above the heavens.
Let your glory be over all the eretz.
PSALMS: 87
1 His foundation is in the holy mountains.
2 The LORD loves the gates of Tziyon More than all the dwellings of Ya`akov.
3 Glorious things are spoken about you, city of God.
Selah.
4 I will record Rachav and Bavel among those who acknowledge me.
Behold, Peleshet, Tzor, and also Kush:
“This one was born there.”
5 Yes, of Tziyon it will be said,
“This one and that one was born in her;”
The Elyon himself will establish her.
6 The LORD will count, when he writes up the peoples,
“This one was born there.”
Selah.
7 Those who sing as well as those who dance say, “
All my springs are in you.”
PSALMS: 117
1 Praise the LORD, all you nations!
Extol him, all you peoples!
2 For his loving kindness is great toward us.
The LORD’s faithfulness endures forever.
Praise the LORD!
PSALMS: 147
1 Praise the LORD,
For it is good to sing praises to our God;
For it is pleasant and fitting to praise him.
2 The LORD builds up Yerushalayim.
He gathers together the outcasts of Yisra’el.
3 He heals the broken in heart,
And binds up their wounds.
4 He counts the number of the stars.
He calls them all by their names.
5 Great is our Lord, and mighty in power.
His understanding is infinite.
6 The LORD upholds the humble.
He brings the wicked down to the ground.
7 Sing to the LORD with thanksgiving.
Sing praises on the harp to our God,
8 Who covers the sky with clouds,
Who prepares rain for the eretz,
Who makes grass grow on the mountains.
9 He provides food for the cattle,
And for the young ravens when they call.
10 He doesn’t delight in the strength of the horse.
He takes no pleasure in the legs of a man.
11 The LORD takes pleasure in those who fear him,
In those who hope in his loving kindness.
12 Praise the LORD, Yerushalayim!
Praise your God, Tziyon!
13 For he has strengthened the bars of your gates.
He has blessed your children within you.
14He makes shalom in your borders.
He fills you with the finest of the wheat.
15 He sends out his mitzvah on eretz.
His word runs very swiftly.
16 He gives snow like wool,
And scatters frost like ashes.
17 He hurls down his hail like pebbles.
Who can stand before his cold?
18 He sends out his word, and melts them.
He causes his wind to blow, and the waters flow.
19 He shows his word to Ya`akov;
His statutes and his ordinances to Yisra’el.
20 He has not done this for any nation;
They don’t know his ordinances.
Praise the LORD!
PROVERBS: 27
1 Don’t boast about tomorrow;
For you don’t know what a day may bring forth.
2 Let another man praise you,
And not your own mouth;
A stranger, and not your own lips.
3 A stone is heavy, And sand is a burden;
But a fool’s provocation is heavier than both.
4 Wrath is cruel,
And anger is overwhelming;
But who is able to stand before jealousy?
5 Better is open rebuke Than hidden love.
6 Faithful are the wounds of a friend;
Although the kisses of an enemy are profuse.
7 A full soul loathes a honeycomb;
But to a hungry soul, every bitter thing is sweet.
8 As a bird that wanders from her nest,
So is a man who wanders from his home.
9 Perfume and incense bring joy to the heart;
So does earnest counsel from a man’s friend.
10 Don’t forsake your friend and your father’s friend.
Don’t go to your brother’s house in the day of your disaster:
Better is a neighbor who is near than a distant brother.
11 Be wise, my son,
And bring joy to my heart,
Then I can answer my tormentor.
12 A prudent man sees danger and takes refuge;
But the simple pass on, and suffer for it:
13 Take his garment when he puts up collateral for a stranger;
Hold it for a wayward woman!
14 He who blesses his neighbor with a loud voice early in the morning,
It will be taken as a curse by him.
15 A continual dropping on a rainy day
And a contentious wife are alike:
16 Restraining her is like restraining the wind,
Or like grasping oil in his right hand.
17 Iron sharpens iron;
So a man sharpens his friend’s countenance.
18 Whoever tends the fig tree shall eat its fruit.
He who looks after his master shall be honored.
19 As water reflects a face,
So a man’s heart reflects the man.
20 She’ol and Avaddon are never satisfied;
And a man’s eyes are never satisfied.
21 The crucible is for silver,
And the furnace for gold;
But man is refined by his praise.
22 Though you grind a fool in a mortar with a pestle along with grain,
Yet his foolishness will not be removed from him.
23 Know well the state of your flocks,
And pay attention to your herds:
24 For riches are not forever,
Nor does even the crown endure to all generations.
25 The hay is removed, and the new growth appears,
The grasses of the hills are gathered in.
26 The lambs are for your clothing,
And the goats are the price of a field.
27 There will be plenty of goats’ milk for your food,
For your family’s food,
And for the nourishment of your servant girls.
OLD TESTAMENT: JOSHUA 16:1 – 18:28
16:1 The lot came out for the children of Yosef from the Yarden at Yericho, at the waters of Yericho on the east, even the wilderness, going up from Yericho through the hill-country to Beit-El; 2 and it went out from Beit-El to Luz, and passed along to the border of the Arki to `Atrot; 3 and it went down westward to the border of the Yafleti, to the border of Beit-Horon the lower, even to Gezer; and the goings out of it were at the sea. 4 The children of Yosef, Menashsheh and Efrayim, took their inheritance. 5 The border of the children of Efrayim according to their families was [thus]: the border of their inheritance eastward was `Atarot-Addar, to Beit-Horon the upper; 6 and the border went out westward at Mikhmetat on the north; and the border turned about eastward to Ta’anat-Shiloh, and passed along it on the east of Yano`ach; 7 and it went down from Yano`ach to `Atrot, and to Na`arah, and reached to Yericho, and went out at the Yarden. 8 From Tappuach the border went along westward to the brook of Kanah; and the goings out of it were at the sea. This is the inheritance of the tribe of the children of Efrayim according to their families; 9 together with the cities which were set apart for the children of Efrayim in the midst of the inheritance of the children of Menashsheh, all the cities with their villages. 10 They didn’t drive out the Kana`anim who lived in Gezer: but the Kana`anim dwell in the midst of Efrayim to this day, and are become servants to do forced labor.
17:1 [This] was the lot for the tribe of Menashsheh; for he was the firstborn of Yosef. As for Makhir the firstborn of Menashsheh, the father of Gil`ad, because he was a man of war, therefore he had Gil`ad and Bashan. 2 So [the lot] was for the rest of the children of Menashsheh according to their families: for the children of Avi-Ezer, and for the children of Helek, and for the children of Asri’el, and for the children of Shekhem, and for the children of Hefer, and for the children of Shemida: these were the male children of Menashsheh the son of Yosef according to their families. 3 But Tzelohchad, the son of Hefer, the son of Gil`ad, the son of Makhir, the son of Menashsheh, had no sons, but daughters: and these are the names of his daughters: Mahlach, and No`ah, Hoglah, Milkah, and Tirtzah. 4 They came near before El`azar the Kohen, and before Yehoshua the son of Nun, and before the princes, saying, the LORD commanded Moshe to give us an inheritance among our brothers: therefore according to the mitzvah of the LORD he gave them an inheritance among the brothers of their father. 5 There fell ten parts to Menashsheh, besides the land of Gil`ad and Bashan, which is beyond the Yarden; 6 because the daughters of Menashsheh had an inheritance among his sons. The land of Gil`ad belonged to the rest of the sons of Menashsheh. 7 The border of Menashsheh was from Asher to Mikhmetat, which is before Shekhem; and the border went along to the right hand, to the inhabitants of `Entappu’ach. 8 The land of Tappuach belonged to Menashsheh; but Tappuach on the border of Menashsheh belonged to the children of Efrayim. 9 The border went down to the brook of Kanah, southward of the brook: these cities belonged to Efrayim among the cities of Menashsheh: and the border of Menashsheh was on the north side of the brook, and the goings out of it were at the sea: 10 southward it was Efrayim’s, and northward it was Menashsheh’s, and the sea was his border; and they reached to Asher on the north, and to Yissakhar on the east. 11 Menashsheh had in Yissakhar and in Asher Beit-She’an and its towns, and Yivle`am and its towns, and the inhabitants of Dor and its towns, and the inhabitants of En-dor and its towns, and the inhabitants of Ta`nakh and its towns, and the inhabitants of Megiddo and its towns, even the three heights. 12 Yet the children of Menashsheh couldn’t drive out [the inhabitants of] those cities; but the Kana`anim would dwell in that land. 13 It happened, when the children of Yisra’el had grown strong, that they put the Kana`anim to forced labor, and didn’t utterly drive them out. 14 The children of Yosef spoke to Yehoshua, saying, Why have you given me but one lot and one part for an inheritance, seeing I am a great people, because hitherto the LORD has blessed me? 15 Yehoshua said to them, If you are a great people, go up to the forest, and cut down for yourself there in the land of the Perizzi and of the Refa’im; since the hill-country of Efrayim is too narrow for you. 16 The children of Yosef said, The hill-country is not enough for us: and all the Kana`anim who dwell in the land of the valley have chariots of iron, both they who are in Beit-She’an and its towns, and they who are in the valley of Yizre`el. 17 Yehoshua spoke to the house of Yosef, even to Efrayim and to Menashsheh, saying, You are a great people, and have great power; you shall not have one lot only: 18 but the hill-country shall be yours; for though it is a forest, you shall cut it down, and the goings out of it shall be your; for you shall drive out the Kana`anim, though they have chariots of iron, and though they are strong.
18:1 The whole congregation of the children of Yisra’el assembled themselves together at Shiloh, and set up the tent of meeting there: and the land was subdued before them. 2 There remained among the children of Yisra’el seven tribes, which had not yet divided their inheritance. 3 Yehoshua said to the children of Yisra’el, How long are you slack to go in to possess the land, which the LORD, the God of your fathers, has given you? 4 Appoint for you three men of each tribe: and I will send them, and they shall arise, and walk through the land, and describe it according to their inheritance; and they shall come to me. 5 They shall divide it into seven portions: Yehudah shall abide in his border on the south, and the house of Yosef shall abide in their border on the north. 6 You shall describe the land into seven portions, and bring [the description] here to me; and I will cast lots for you here before the LORD our God. 7 For the Levites have no portion among you; for the priesthood of the LORD is their inheritance: and Gad and Re’uven and the half-tribe of Menashsheh have received their inheritance beyond the Yarden eastward, which Moshe the servant of the LORD gave them. 8 The men arose, and went: and Yehoshua charged those who went to describe the land, saying, Go and walk through the land, and describe it, and come again to me; and I will cast lots for you here before the LORD in Shiloh. 9 The men went and passed through the land, and described it by cities into seven portions in a book; and they came to Yehoshua to the camp at Shiloh. 10 Yehoshua cast lots for them in Shiloh before the LORD: and there Yehoshua divided the land to the children of Yisra’el according to their divisions. 11 The lot of the tribe of the children of Binyamin came up according to their families: and the border of their lot went out between the children of Yehudah and the children of Yosef. 12 Their border on the north quarter was from the Yarden; and the border went up to the side of Yericho on the north, and went up through the hill-country westward; and the goings out of it were at the wilderness of Beit-Aven. 13 The border passed along from there to Luz, to the side of Luz (the same is Beit-El), southward; and the border went down to `Atarot-Addar, by the mountain that lies on the south of Beit-Horon the lower. 14 The border extended [there], and turned about on the west quarter southward, from the mountain that lies before Beit-Horon southward; and the goings out of it were at Kiryat-Ba`al (the same is Kiryat-Ye`arim), a city of the children of Yehudah: this was the west quarter. 15 The south quarter was from the uttermost part of Kiryat-Ye`arim; and the border went out westward, and went out to the spring of the waters of Nefto’ach; 16 and the border went down to the uttermost part of the mountain that lies before the valley of the son of Hinnom, which is in the valley of Refa’im northward; and it went down to the valley of Hinnom, to the side of the Yevusi southward, and went down to `En-Rogel; 17 and it extended northward, and went out at `En-Shemesh, and went out to Gelilot, which is over against the ascent of Adummim; and it went down to the stone of Bohan the son of Re’uven; 18 and it passed along to the side over against the `Aravah northward, and went down to the `Aravah; 19 and the border passed along to the side of Beit-Hoglah northward; and the goings out of the border were at the north bay of the Salt Sea, at the south end of the Yarden: this was the south border. 20 The Yarden was the border of it on the east quarter. This was the inheritance of the children of Binyamin, by the borders of it round about, according to their families. 21 Now the cities of the tribe of the children of Binyamin according to their families were Yericho, and Beit-Hoglah, and Emek-Ketzitz, 22 and Beit-Ha`aravah, and Tzemaryim, and Beit-El, 23 and `Avvim, and Parah, and Ofrat, 24 and Khefar-Ha`ammoni, and `Ofni, and Geva; twelve cities with their villages: 25 Giv`on, and Ramah, and Be’erot, 26 and Mitzpeh, and Kefirah, and Motzah, 27 and Rekem, and Yirp’el, and Tar’alah, 28 and Tzelah, Elef, and the Yevusi (the same is Yerushalayim), Giv`at, [and] Kiryat; fourteen cities with their villages. This is the inheritance of the children of Binyamin according to their families.
NEW TESTAMENT: LUKE 19:1 – 27
19:1 He entered and was passing through Yericho.
2 There was a man named Zakkai. He was a chief tax collector, and he was rich.
3 He was trying to see who Yeshua was, and couldn’t because of the crowd, because he was short.
4 He ran on ahead, and climbed up into a sycamore tree to see him, for he was to pass that way.
5 When Yeshua came to the place, he looked up and saw him, and said to him, “Zakkai, hurry and come down, for today I must stay at your house.”
6 He hurried, came down, and received him joyfully.
7 When they saw it, they all murmured, saying, “He has gone in to lodge with a man who is a sinner.”
8 Zakkai stood and said to the Lord, “Behold, Lord, half of my goods I give to the poor. If I have wrongfully exacted anything of anyone, I restore four times as much.”
9 Yeshua said to him, “Today, salvation has come to this house, because he also is a son of Avraham.
10 For the Son of Man came to seek and to save that which was lost.”
11 As they heard these things, he went on and told a parable, because he was near Yerushalayim, and they supposed that the kingdom of God would be revealed immediately.
12 He said therefore, “A certain nobleman went into a far country to receive for himself a kingdom, and to return.
13 He called ten servants of his, and gave them ten minas, and told them, ‘Conduct business until I come.’
14 But his citizens hated him, and sent an envoy after him, saying, ‘We don’t want this man to reign over us.’
15 “It happened when he had come back again, having received the kingdom, that he commanded these servants, to whom he had given the money, to be called to him, that he might know what they had gained by conducting business.
16 The first came before him, saying, ‘Lord, your mina has made ten more minas.’
17 “He said to him, ‘Well done, you good servant! Because you were found faithful in a very little, you shall have authority over ten cities.’
18 “The second came, saying, ‘Your mina, Lord, has made five minas.’
19 “He said to him also, ‘You also are to be over five cities.’
20 Another came, saying, ‘Lord, behold, your mina, which I kept laid away in a handkerchief,
21 for I feared you, because you are an exacting man. You take up that which you didn’t lay down, and reap that which you didn’t sow.’
22 “He said to him, ‘Out of your own mouth will I judge you, you wicked servant! You knew that I am an exacting man, taking up that which I didn’t lay down, and reaping that which I didn’t sow.
23 Then why didn’t you deposit my money in the bank, and I at my coming might have earned interest on it?’
24 He said to those who stood by, ‘Take the mina away from him, and give it to him who has the ten minas.’
25 “They said to him, ‘Lord, he has ten minas!’
26 ‘For I tell you that to everyone who has, will more be given; but from him who doesn’t have, even that which he has will be taken away from him.
27 But bring those enemies of mine who didn’t want me to reign over them here, and kill them before me.'”
27 בינואר
תהילים: כ”ז, נז, פ”ז, קי”ז, קמ”ז
משלי: כ”ז
הברית הישנה: יהושע ט”ז:1 – י”ח:28
הברית החדשה: לוקס י”ט:1 – כ”ז
תהילים כ”ז
1 ה’ אורי וישעי. ממי אירא? ה’ מעוז חיי. ממי אפחד? 2 כי יבאו עליי עושי רעה לאכול בשרי,
גם צרי ואויבי, יכשלו ונפלו.
3 כי יחנה עליי חיל,
לא יירא ליבי.
כי תקום עליי מלחמה,
גם אז אהיה בטח. 4 דבר אחד שאלתי מאת ה’, אותו אבקש:
לשכן בבית ה’ כל ימי חיי,
לראות ביופי ה’,
ולבקש בהיכלו.
5 כי ביום צרה יסתרני בסכנו.
במחבוא אהלו יסתרני.
על צוּר יִשְׂאֵנִי.
6עַתָּה יִרְמֵא רֹאשִי מִמִּצְאֵי סְבִיבִי.
אֶקְרַב זְבְחוֹת שָׂמְחָה.
אֶשְׁרֶה וְאֶשְׁרֶה לַה’.
7שְׁמַע ה’ בְּקוֹלִי אֶצְעָא.
וְחַנֵּנִי וְעַנֵנִי.
8בְּאֲמַרְתָּ בַּקְשׁוּ פָּנִי,
יֹאמַר לִבִּי לְךָ:
אֶבְקַשׁ פָּנֶיךָ ה’.
9אַל תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי.
בְּאַעֲבֹתָם אַל תַּסְחִיר עַבְדֶךָ.
היית לי לעזר. אל תעזבני ואל תעזבני, אלוהי ישעי.
10 כי עזבני אבי ואמי, ויקחני ה’.
11 למדני ה’ דרכך.
הנחני בדרך ישרה מפני אויבי.
12 אל תמסורני לתשוקת צרי, כי קמו עלי עדי שקר, נושפים אכזריות.
13 עוד אני בטוח: אראה טוב ה’ בארץ החיים.
14 חכה לה’. חזק, ויתחזק לבבך. כן, חכה לה’.
תהילים: נז
1 חנן אותי, אלוהים, חנן אותי, כי בך חוסתה נפשי. כן, בצל כנפיך,
אחסה,
עד יעבור אסון.
2 אצעק אל אל עליון,
אל אלוהים יעשים בקשותיי.
3 ישלח מן השמים ויושיעני,
יגער רודפי.
סלה.
אל ישלח חסדו ואמתו.
4 נפשי באריות.
אני שוכב בין הבוערים,
ובני אדם אשר שיניהם חניתות וחצים,
ולשונם חרב חדה.
5 היה רומם, אלוהים, על השמים!
יהי כבודך על כל הארץ!
6 הם הכינו רשת לצעדיי.
נשמתי שקועה.
הם חפרו גומה לפניי.
הם נפלו בתוכה בעצמם.
סלה.
7 לבי יציב, אלוהים, לבי יציב.
אשיר, כן,
אשיר תהילות.
8 התעורר, כבודי!
התעורר, נבל וכנור!
אעיר את השחר.
9 אודה לך, ה’, בין העמים.
אשיר לך בגויים.
10 כי גדול חסדך עד השמים,
ואמתך עד השמיים.
11 היה רם, אלוהים, על השמים.
יהי כבודך על כל הארץ.
תהילים: פז
1 בהרי קודש יסודו.
2 אהב ה’ את שערי ציון מכל משכנות יעקב.
3 דברי כבוד נאמרו עליך, עיר אלוהים.
סלה.
4 ארשום רחב ובבל בין מכירי.
הנה פלשת, צור וגם כוש:
“זה נולד שם.”
5 כן, על ציון יאמר:
“זה וזה נולד בה;”
עליון הוא יכין אותה.
6 יספור ה’, בכתב עמים:
“זה נולד שם.”
סלה.
7 שרים ורוקדים אמרו: “כל מעיינותיי בך.”
תהילים: קי”ז
1 הללו את ה’ כל הגויים!
הרבו אותו כל העמים!
2 כי גדול חסדו עלינו.
נאמנות ה’ לעולם.
הלכו את ה’!
תהילים: מק”ז
1 הללו את ה’ כי טוב לשיר לאלוהינו;
כי נעים וראוי להלל אותו. 2 ה’ בונה את ירושלים. הוא יאסוף את נדחי ישראל.
3 הוא מרפא את שבורי הלב,
וחובר את פצעיהם.
4 הוא מונה את מספר הכוכבים. הוא קורא לכולם בשמותיהם.
5 גדול אדוננו וגיבור בכוח. אין סוף בינתו.
6 ה’ תומך ענווים. הוא מוריד רשעים ארצה.
7 שירו לה’ בתודה. שירו תהילות לאלוהינו בנבל,
8 המכסה שמים עננים,
הכין מטר לארץ,
המצמיח עשב בהרים.
9 הוא מספק אוכל לבהמה,
ולצעירי עורבים כשיקראו.
10 לא יחפוץ בכוח סוס. לא יחפוץ ברגלי אדם.
יא חפץ ה’ ביראי وستون,
במקווה בחסדו.
יב הִלְחוּ יְהוָה, ירושלים!
הִלְּחוּ צִיּוֹן אֱלֹהֶיךָ!
יג כִּי חִזְק בְּרִיחַיְךָ,
בָּרֵךְ בְּנֵיךָ בְּקִרְבֶךָ.
14 יעשה שלום בגבולך. ימלאך בחיטה הטובה.
15 ישלח מצותו בארץ. דברו ירוץ במהרה רבה.
16 יתן שלג כצמר,
ויפזר כפור כאפר. 17 כחלוקי נחל יפיל ברדתו. מי יעמוד לפני קורו?
18 ישלח דברו וימיס אותם. ינשב רוחו ומים יזלצו.
19 יגלה דברו ליעקב; חקתיו ומשפטיו לישראל.
20 לא עשה זאת לכל גוי; לא ידעו משפטיו. הלל ה’!
משלי: 27
1 אל תתפאר במחר; כי לא תדע מה יביא היום.
2 יַשְׁבַּחְךָ אִישׁ רֵעַ,
וְלֹא פִּיךָ;
אֲנָר, וְלֹא פִּיְךָ.
3 כָּבֶן כָּבַד וְחוֹל כַּמָּשָׁל;
וְעַצְתּוֹר נִסְתָּר מִשְׁתָּם.
4 אֲכָר חֵמָה,
וְכֶסֶם מְצַר;
וְיָע יְעֲמֹד לִפְנֵי קְנָא?
5 טוֹבָה תּוֹכֶפֶת גּוֹלָה מִאַהֲבָה נִסְתָּרָה.
6 נָאֲמָנִים פְּצָעֵי רֵעַ;
אֲשֶׁר נִשְׁקוֹת אוֹיֵב תְּרַבֵּה.
7 נֶפֶשׁ שָׁבַע תּוֹעֵב דְּבָרָה;
וְלָפֶשׁ רָעֵב כָּל מַר מַתּוּק.
8 כְּצִפּוּר תּוֹדֶד מִקִּנָּהּ,
כֵן אִישׁ תּוֹדֶד מֵבֵיתוֹ.
9 בָּשֶׁם וְקֶטוֹר מְשַׁמְחִים לֵב;
כֵן עֵצָה מֵרֵעַ אִישׁ.
10 אַל תִּטְשׁ אֶת רֵעֶךָ וְאֶת רֵעֶךָ.
אל תבוא בית אחיך ביום אסוןך:
טוב שכן קרוב מאח רחוק.
11 היה חכם בני,
ושמח לליבי,
אז אוכל לענות את מעניי.
12 איש נבון ראה סכנה וימצא מחסה;
והפשטים יעברו ויסבלו;
13 קח בגדו כשיתן ערבון לזר;
החזק אותו לאישה תועה!
14 מברך את רעהו בקול גדול בבוקר,
יתפרש עליו כקללה.
15 טף מתמיד ביום גשום
ואישה ריבנית דומות:
16 ריסונה כריסון רוח,
או כאחיזת שמן בימינו.
17 ברזל מחדד ברזל;
כן איש מחדד פני רעהו.
18 מי שיטפח תאנה יאכל פריו.
מי שומר על אדוניו יזכה לכבוד.
19 כמים משקפים פנים,
כן לב אדם ישקף את האדם.
20 שאול ועבדון לעולם לא שבעו;
ועיני אדם לעולם לא שבעו.
21 כור היתוך לכסף,
וכבשן לזהב;
ואדם יזקק בתהילתו.
22 גם אם תטחן כסיל במכתש בעלי יחד עם תבואה,
ובכל זאת טיפשותו לא תסור ממנו.
23 דע היטב את מצב צאנך,
ושים לב לעדריך:
24 כי עושר אינו לנצח,
ואפילו כתר אינו עומד לדורות.
25 החציר נסלל, והצמח החדש מופיע,
עשב ההרים נאסף.
26 הטלאים לבגדיך,
והעזים מחיר שדה.
27 חלב עיזים יהיה בשפע למאכלך,
למאכל משפחתך,
ולמזון שפחותיך.
ברית הישנה: יהושע ט”ז, א’ – י”ח, כח
ט”ז, א’ והגורל יצא לבני יוסף מהירדן יריחו, למי יריחו ממזרח, המדבר עולה מיריחו ההר בית אל. ב’ ויצא מבית אל לוז, ועבר אל גבול הארקי עטרות. ג’ וירד מערבה אל גבול היפלתי, אל גבול בית חורון התחתון, אל גזר. 4 וְהָיָה יוֹסֵף מְנַשֶּׁה וְאֶפְרֵיים נַחֲלָתָם. 5 וְהָיָה גְּבוּל בְּנֵי אֶפְרֵיים לְמִשְׁפָּחָתָם כָּךְ וְהָיָה גְּבוּל נַחֲלָתָם קָדָם עַטְרוֹת אֶדֶר עַד בֵּית חֹרוֹן עַל־עֲלָיָה. ז וְיָרַד מִנַּחְיָה עַטְרוֹת וְעַד־נַעֲרָה וְהָיָה עַד־יְרִיכוֹ וְיָצָא יָרַדְן. 8 מִתַּפְחַח הַגְּבוּל הָיָה מִמַּחֲלָתָם מִמַּחֲלָתָם׃ ט ואת הערים אשר הופרשו לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה את כל הערים וחצריהן. י לא גרשו את הכנענים אשר יושבים בגזר והכנענים יושבים בתוך אפרים עד היום הזה והיו לעבדים לעבודת כפיה.
יז:1 [זה] היה הגורל לשבט מנשה כי בכור יוסף הוא. ולמכר בכור מנשה אבי גלעד כי איש מלחמה היה לו לכן גלעד ובשן.2 והיה [הגורל] לשאר בני מנשה למשפחותיהם לבני אביעזר ולבני חלקי ולבני עשריאל ולבני שכם ולבני חפר ולבני שמידה אלה בני מנש בן יוסף למשפחותיהם. ג וצלחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה לא היו לו בנים כי אם בנות ואלה שמות בנותיו מחלך ונוח חגלה מלכה ותרצה. ד ויגשו לפני אלעזר הכהן ולפני יהושע בן נון ולפני הנשיאים לאמר ציוו ה’ את משה לתת לנו נחלה בתוך אחינו לכן כמצוות ה’ נתן להם נחלה בתוך אחי אביהם. ה עשרה חלקים נפלו למנשה מלבד ארץ גלעד ובשן אשר מעבר לירדן. ו כי נחלה בנות מנשה בין בניו. ארץ גלעד הייתה לשאר בני מנשה. ז וגבול מנשה היה מאשר עד מכמתת אשר על פני שכם. והגבול הלך ימינה אל יושבי עין תפוח. ח ארץ תפוח למנשה ותפוח על גבול מנשה לבני אפרים. ט וירד הגבול אל נחל קנה נגבה לנחל הערים האלה היו לאפרים בתוך ערי מנשה וגבול מנשה היה מצפון לנחל ויצאתו הים. י נגבה לאפרים ולצפון למנשה והים גבולו והגיעו עד אשר מצפון ועד יששכר ממזרח. יא מנשה היה בישכר ובאשר בית שאן ובתּיה, ויבלעם ובתּיה, ויושבי דור ובתּיה, ויושבי עין דור ובתּיה, ויושבי תנח ובתּיה, ויושבי מגידו ובתּיה, שלוש הגבעות. יב ולא יכלו בני מנשה לגרש את הערים ההן, והכנעני ישבו בארץ ההיא. יג ויהי כאשר חזקו בני ישראל, ויעשו את הכנענים עבדות, ולא גרשו אותם לגמרי. יד ויאמרו בני יוסף אל יהושע לאמר: למה נתת לי רק גורל אחד וחלק אחד לנחלה, ואני עם רב, כי עד עכשיו ברכני ה’. טו ויאמר אלהם יהושע אם עם גדול אתה עלה היער וכורת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי הר אפרים צר ממך. טז ויאמרו בני יוסף לא מספיק לנו ההר וכל הכנענים היושבים בארץ העמק רכבי ברזל לאלה אשר בבית שאן ובעריה ולאלה אשר בעמק יזרעאל. יז וידבר יהושע אל בית יוסף אל אפרים ואל מנשה לאמר עם גדול אתה וכוח גדול אתה לא יהיה לך גורל אחד בלבד. יח וההר יהיה לך כי יער הוא וכורתו ויציאתו תהיה לך. כי אתה תגרש את הכנענים, כי רכב ברזל להם, וגם כי חזקים הם.
יח:א וַיְקַבְּצוּ כָּל-קֹהַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שִׁלֹה וַיַּקִּים שָׁם אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, וַתִּכְבַּע הָאָרֶץ לְפָניהם. ב וַיִּתְהַרוּ בְּבֵי-יִשְׂרָאֵל שִׁבְעָה שְׁבָטִים, אֲשֶׁר לֹא-חִלְּקוּ אֶת-נַחֲלָתָם. ג וַיֹּאמֶר יְהוֹשׁוּעַ אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, עַד-מָּה תִּתְאֲבוּ מִלָּכֹת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם? ד וַיַּמִּין לָכֶם שְׁלֹשֶׁה אֲנָשִׁים לְשֵׁבַע חֲלָקִים: יָשָׁב יְהוּדָה בְּגַבְלוֹ מִנָּחָל, וְיָשָׁב בֵּית יוֹסֵף בְּגַבְלוֹ מִנָּחָלָם מִנָּבָל. ו תארתם את הארץ לשבעה חלקים והביאו לי הנה ואטיל לכם גורל כאן לפני יהוה אלהינו. ז כי אין ללוים חלק בתוככם כי כהונת יהוה היא נחלתם וגד וראובן וחצי שבט מנשה קיבלו את נחלתם מעבר לירדן מזרחה אשר נתן להם משה עבד יהוה.
ח ויקמו האנשים וילכו, ויצו יהושע את ההולכים לתאר את הארץ לאמר, לכו והלכו בארץ ותיארו אותה ושבו אלי, ואטיל לכם גורל פה לפני ה’ בשילה. ט ויעברו האנשים בארץ ויתארו אותה בערים לשבעה חלקים על ספר, ויבאו אל יהושע אל המחנה בשילה. י ויטלה להם יהושע גורל בשילה לפני ה’, ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל לפי חלוקתם. יא ועלה גורל שבט בני בנימין למשפחותם, ויצא גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף. יב וגבולם מצפון היה מהירדן, והגבול עלה אל צלע יריחו מצפון, ועלה בהר ימה. יג ועבר משם הגבול לוז אל צד לוז הוא בית אל נגבה וירד הגבול עטרות אדר אל ההר אשר מדרום לבית חורון התחתון יד ויפנה הגבול וסבב נגבה מן ההר אשר לפני בית חורון נגבה והיו מוצאיו קרית בעל הוא קרית יערים עיר לבני יהודה זה נגבה נגבה נגבה נגבה נגבה נגבה מקצה קרית יערים ויצא הגבול נגבה מקצה קרית יערים ויצא נגבה אל מקור מי נפתוח׃ טז וירד הגבול עד קצה ההר אשר לפני גיא בן-הינום אשר בעמק רפאים צפונה וירד אל-גיא הינום אל-צד היבוסי נגבה וירד אל-עין רוגל. יז ויצא צפונה ויצא אל-עין שמש ויצא גלילות אשר מול מעלה אדומים וירד אל-אבן בוהן בן-ראובן. יח ועבר אל-צד מול הערבה צפונה וירד אל-הערבה. יט ועבר הגבול אל-צד בית חגלה צפונה ויצא הגבול אל-מפרץ ים-המלח הצפוני אל-קצה הירדן הנגב. זה גבול הנגב. 20 הירדן גבולו ממזרח. זאת הייתה נחלת בני בנימין על גבולה סביב למשפחותיהם. 21 וערי שבט בני בנימין למשפחותיהם היו יריחו ובית חגלה ועמק קציץ. 22 ובית הערבה וצמריים ובית אל. 23 ואבים ופרה ועפרת. 24 וכפר העמוני ואופני וגבע: שתים עשרה ערים וחצריהן. 25 גבעון ורמה וברות. 26 ומצפה וכפירה ומוצאה. 27 ורקם וירפאל ותרעלה. 28 וצלה אלף והיבוסים היא ירושלים, גבעת וקרית: ארבע עשרה ערים וחצריהן. זאת נחלת בני בנימין, למשפחותיהם.
הברית החדשה: לוקס יט:1-27
יט:1 ויבוא ועבר דרך יריחו.
2 היה איש בשם זכי. הוא היה ראש גובה המוכסים, והוא היה עשיר.
3 הוא ניסה לראות מי הוא ישוע, ולא הצליח בגלל הקהל, כי היה נמוך.
4 הוא רץ קדימה, טיפס על עץ שקמה כדי לראותו, כי שם היה אמור לעבור.
5 כאשר הגיע ישוע למקום, הרים את מבטו וראה אותו, ואמר לו: “זכי, מהר ורד, כי היום עליי ללון בביתך.”
6 הוא מיהר, ירד וקיבל את פניו בשמחה.
7 כשראו זאת, כולם התלוננו ואמרו: “הוא נכנס ללון אצל אדם חוטא.”
8 זכאי עמד ואמר אל ה’: “הנה, אדוני, חצי מנכסי אני נותן לעניים. אם גבהתי דבר ממישהו שלא בצדק, אני מחזיר פי ארבעה.”
9 אמר לו ישוע: “היום באה ישועה לבית הזה, כי גם הוא בן אברהם הוא.
10 כי בן האדם בא לחפש ולהושיע את האבודה.”
11 כששמעו את הדברים האלה, המשיך וסיפר משל, כי היה קרוב לירושלים, והם סברו שמלכות האלוהים תתגלה מיד.
12 לכן אמר: “איש אציל אחד הלך לארץ רחוקה כדי לקבל לעצמו מלכות ולחזור.
13 הוא קרא לעשרה מעבדיו, נתן להם עשר מינרות ואמר להם: ‘עסקו עד שאבוא’.
14 אבל בני משפחתו שנאו אותו, ושלחו אחריו שליח לאמר: ‘אנחנו לא רוצים שהאיש הזה ימלוך עלינו’.
15 “וכאשר חזר, לאחר שקיבל את הממלכה, ציווה לקרוא אליו את העבדים הללו, אשר להם נתן את הכסף, כדי שידע מה הרוויחו בעסקיהם.
16 הראשון בא לפניו ואמר: ‘אדוני, המנה שלך הכניסה עוד עשר מינונים.’
17 “ואמר לו: ‘יפה עבדך הטוב! מאחר שנמצאת נאמן במעט מאוד, תהיה לך סמכות על עשר ערים.’
18 “בא השני ואמר: ‘המינה שלך, אדוני, הכניסה חמש מינונים.’
19 “ואמר לו: ‘גם אתה תהיה על חמש ערים.’
20 אחר בא ואמר: ‘אדוני, הנה המנה שלך, אשר שמרתי במטפחת,
21 כי יראתי ממך, כי אדם קפדן אתה. אתה אוסף את אשר לא הנחת וקוצר את אשר לא זרעת.'”
22 “אמר לו: ‘מפיך אשפוט אותך, עבד רשע! ידעת שאני אדם קפדן, אוסף את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי.
23 אם כן, מדוע לא הפקדת את כספי בבנק, ובבואי יכולתי להרוויח עליו ריבית?’
24 אמר לעמדים מסביב: ‘קחו ממנו את המנה ותנו אותה למי שיש לו את עשרת המנים.’
25 “אמרו לו: ‘אדוני, יש לו עשר מנים!’
26 ‘כי אני אומר לכם, לכל מי שיש לו, יינתן עוד; וממי שאין לו, אפילו מה שיש לו יילקח ממנו.
27 אבל הביאו הנה את אויבי אשר לא רצו שאמלוך עליהם, והרגו אותם לפניי.'”
Remembering Yom HaShoah!
January 27
THEINC-HIM DAILY BIBLE MEDITATION
Psalms: 27, 57, 87, 117, 147
Proverbs: 27
Old Testament: Joshua 16:1 – 18:28
New Testament: Luke 19:1 – 27
I am a Jewish Believer, a believer in
Father G-D (Abba Father), Yeshua HaMashiach (Jesus the Christ),
and Ruach HaKodesh (the Holy Spirit)!
We offer various ways for you to study the Holy Bible:
through my blogs, Podcasts, and site @
https://theinc-him-daily-bible-meditation.blogspot.com
https://www.spotify.com/THEinc-HIM Daily Bible Meditation
https://www.facebook.com/THEINCHIM.Daily.Meditation
https://www.instagram.com/jeffreyedwardstuart
https://theinchimdailybiblemeditation.wordpress.com
At any of the blogs or site, please pick the current date or any day you want to study and enjoy growing with the living word of G-D.
You never know when the LORD will call you home – for judgment!
Yours in Yeshua!
ffeJ יַעֲקֹב Ya’akov
27 בינואר
מדיטציה יומית בתנ”ך על THEINC-HIM
תהילים: כ”ז, נ”ז, פ”ז, קי”ז, קמ”ז
משלי: כ”ז
ברית הישנה: יהושע ט”ז: א’ – י”ח: כח
ברית החדשה: לוקס ט”ז: א’ – כ”ז
אני יהודי מאמין, מאמין ב
אבי אלוהים (אבא אבא), ישוע המשיח (ישוע המשיח),
וברוח הקודש (רוח הקודש)!
אנו מציעים לכם דרכים שונות ללמוד את התנ”ך:
דרך הבלוגים שלי, הפודקאסטים ואתר @
https://theinc-him-daily-bible-meditation.blogspot.com
https://www.spotify.com/THEinc-HIM מדיטציית תנ”ך יומית
https://www.facebook.com/THEINCHIM.Daily.Meditation
https://www.instagram.com/jeffreyedwardstuart
https://theinchimdailybiblemeditation.wordpress.com
בכל אחד מהבלוגים או האתרים, אנא בחרו את התאריך הנוכחי או כל יום שתרצו ללמוד וליהנות מצמיחה עם דבר אלוהים החי.
לעולם אינכם יודעים מתי ה’ יקרא לכם הביתה – למשפט!
שלכם בישוע!
ffeJ יַעֲקֹב יעקב
THEINC-HIM-Daily-Bible-Meditation Blog 