בין התאריכים 3-7 בספטמבר, המהדורה ה-11 של הצעדה הפרנציסקאנית נערכה בירדן, כשהשנה היה הבט ייחודי ובינ"ל. יחד עם בני נוער ירדנים, עיראקים ופליטים פלסטינים בארץ לקחה חלק, כמו גם בני נוער מהגליל, בית לחם וסוריה. היה זה סימן של אחדות ושל תקווה שניתן לעבור בין גבולות וקשיים באזור זה.
המסע החל ביום רביעי, ה-3 בספטמבר בקולג' של ארץ הקודש שב-עמאן, היכן שהמשתתפים זכו לקבלת פנים עם רגעים של אחווה וחיות [ויטאליות]. היום הגיע אל שיאו עם סעודת האדון שנערכה ע"י האח רפאל טיימה מלווה על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש, שבדרשה שלו הזכיר את החשיבות של חיזוק מערכת יחסים אישית עם ישוע האדון כבסיס לבנייה אוטנטית של מערכת יחסים עם אחרים. הערב המשיך עם ארוחת ערב, משחקים, הרהור ומדיטציה משותפת.
מ-מעין עד הר נבובשחר של ה-4 בספטמבר, הצעירים עזבו לעבר מעין, אי שם בחצי הדרך שבין עמאן ובין הר נבו. כאן, הפטריארך פיירבטיסטה פיצהבלה הוביל מפגש על הנושא של קריאה [לשירות הכנסייה] וערך את סעודת האדון עם הצעירים, וכמו כן חלק את ארוחת הערב עימם. הערב הסתיים עם משחקים, תפילה ואחווה.
בתאריך ה-5 בספטמבר, הצעדה המשיכה מוקדם בבוקר, עם כמעט חמש שעות של הליכה אל הר בנו, המקום הטעון בזיכרונות מקראיים. לאחר זמן של הפסקה, היום הואר על ידי חגיגה יחד באירוע המוקדש למשה הקדוש יחד עם האב ראשיד, מנהל בית הספר של קולג' של ארץ הקודש [טרה סנטה] שבעמאן. בערב, הצעירים חוו רגעים מעמיקים של רוחניות עם השתחווה [אדורציה] והוחדה לפני הכנסייה של הר נבו.
הבוקר של ה-6 בספטמבר הוקדש לברכה, וידוי ועבודת האל שלאחריה אורחת צוהריים משותפת. בשעות אחר הצהריים הילדים השתתפו בביקור בהר נבו ובערב הם חלקו את ההשתתפות באירוע המסכם, שכלל משחקים ופעילויות. בבוקר שלמחרת, הצעדה הגיעה אל סופה עם ההוחדה [אוכריסטיה] , הערכה של החוויות וארוחת צוהריים אחרונה יחד לפני הפרידה.
המהדורה של הצעדה הפרנציסקאנית בירדן הותירה סימן איתן של תקווה ואחדות בקרב הצעירים: ימים מרוכזים של הליכה, תפילה ואחווה שמחדשת את האמונה שלהם ואת החוזק של העדות של הבשורה בהקשרים בחייהם, שלרוב קשים ומאופיינים על ידי התנסויות של הגירה ועמידה בניסיון.
Francesco Guaraldi
